‪Google+‬‏ ‪Google+‬‏
כמה מילים על הנושאים החשובים באמת.
לפניות, שאלות, בקשות וסתם להגיד שלום - אשמח אם תיצרו איתי קשר בכתובת israelmakeupblog@gmail.com

2.8.2011

איפור נוסטלגי

כולכם כבר מכירים אותי בתור אספנית איפור חובבת בעלת מספיק מוצרים וניסיון לתחזק בלוג בנושא איפור וטיפוח, אבל גם אני התחלתי מאיפושהו וההתחלה שלי הייתה מאד צנועה ומאד לא יוקרתית וממותגת. להשתמש במוצרי איפור התחלתי רק בשלהי גיל 18, מה שמעניק לי כ-7 שנים של ניסיון בתחום (אני היום בת 25).  במהלך שנותיי בתיכון לא התאפרתי בכלל, אלא ראיתי את זה רק כשאיפה לעתיד - "כשאני אהיה בת 20 ומשהו אני אתאפר כמו במגזינים". אף אחת מחברותיי לא התאפרה, וכמעט אף אחת משאר הבנות בביה"ס (זמנים השתנו מאד מאז....) וזה לא היה נורמטיבי בכלל לבנות 15-16 להגיע לביה"ס עם איפור כלשהו (שלא לדבר על איפור מלא שאני רואה היום על בנות תיכון). רק אם היה אירוע או מפגש חברתי כלשהו מחוץ לכותלי ביה"ס העיזו האמיצות בינינו (ואני לא הייתי ביניהן....) להתפרע ולשים קצת עיפרון שחור בעיניים, אבל לא הרבה מעבר לזה. 
אבל למרות שלא השתמשתי באיפור באותן שנים, עדיין האהבה שלי לעולם הזה לא שככה ותמיד חשבתי לעצמי שכשאהייה מבוגרת יותר אני אוכל סופסוף להתנסות בכל המוצרים והשיטות שראיתי בפרסומות ובמגזיני אופנה. המשיכה שלי לאיפור התחילה מגיל מאד מאד קטן והושפעה מאד על ידי מי אם לא אמא שלי.
בתור ילידת שנות השמונים, צפיתי  מגיל אפס באמא מתאפרת לפי מיטב אופנת העשור ההוא - מסקרות ואיי-ליינרים כחולים, ירוקים וסגולים, צלליות פסטליות שימריות, שפתונים בולטים על כל סקלת הוורודים-סגולים וציפורניים שהותאמו בדקדקנות ללבוש (הצבעוני בעצמו באותה תקופה..).  אחד הדברים האהובים עליי ביותר לעשות כילדה קטנה היה לשבת בחדר של אמא בעודה מתארגנת ליציאה/אירוע. זה היה תהליך שהתחיל משעות הבוקר המוקדמות בהן הייתה חופפת את השיער ומארגנת אותו ברולים, ממשיך בשעות הצהריים כשהייתה מבצעת בעצמה מניקות/פדיקור דקדקני שכלל לק תואם בידיים ובציפורניים (כלל בל יעבור באותה תקופה) וכן התאמתו לביגוד הנבחר לאותו ערב. אח"כ, לקראת השעה שבה הוריי היו אמורים לצאת, הייתה אמא יושבת מול מראת האיפור ומתחילה את הקסם - קופסת הצלליות הייתה נשלפת (תמיד סינגל או דואו, לעולם לא פלטות), קופסת האיי-ליינרים (תמיד נוזליים), קופסת המסקרות (בשלל צבעי הקשת) וקופסת השפתונים ותוחמי השפתיים (בסקלת וורודים-סגולים-אדומים, לעולם לא ניודים!). לאמא תמיד היה עור חרסינה מושלם לחלוטין (שלצערי לא ירשתי בכלל...) כך שהיא מעולם לא נגעה במייק-אפ או פודרה. כמו כן, לאמא עצמות לחיים גבוהות עם שקע ברור מתחתיהן כך שגם סמקים לא אהבה לשים כיוון שהרגישה שזה מדגיש אותן עוד יותר. ואני הקטנה הייתי יושבת על המיטה מהופנטת לחלוטין כל פעם מחדש. הצבעים, המרקמים והשימושים השונים שאמא הייתה עושה עם המוצרים פשוט הקסימו אותי ולא הייתה מאושרת ממני כשאמא הייתה לפעמים מרשה לי להעביר אצבע על צללית או הדגימה לי צבע של שפתון על היד. מאז אותן שנים שאפתי תמיד להיות כמו אמא כשאהיה גדולה - תמיד מאופרת בדקדקנות רבה (בכל זאת, ייקית....), תמיד מלטפת עם הידיים הכי רכות ומטופחות ותמיד עם ניחוח כ"כ נעים.
אמא שלי היום כבר אשה מבוגרת, וכאישה הקלאסית שהיא לא מסכימה היום לשים שום דבר שלטענתה "נכנס לי לכל הקמטים וגורם לי להיראות בת 206". היום האיפור של אמא מוגבל לתוחם שפתיים ושפתון (עדיין וורודים-סגולים, יש דברים שלעולם לא ישתנו....), טיפונת צללית מאט נייטרלית ומסקרה טובה. בכנות - אמא יודעת מה היא עושה וניראת נהדר גם היום. 
אז כך שאחרי קריאת ההיסטוריה המתוקצרת הזאת, אתם יכולים קצת להבין מה מקורה של האהבה הרבה שלי לכל תחום האיפור והיופי. אני לעולם אסתכל אחורה על השנים האלה בהן צפיתי באמא, כשנים שהשרישו בי הן את ההכרה שאיפור זה חלק אינטגרלי מהמראה הכללי איתו אני יוצאת מהבית והן כקרקע פורייה להמון השראה וטכניקות שהוטבעו בי בגיל כ"כ צעיר ושמלווים אותי עד היום הזה. 
למרות ההשפעה של אמא, לאיפור הגעתי לבד. אמא שלי מעולם לא ניסתה לדחוף עליי ועל אחותי מוצרים או עודדה אותנו להתאפר באף גיל, אלא נתנה לכל אחת מאיתנו להגיע לתחום בעצמה. לאחותי היה רומן מאד קצר עם איפור שנגמר איפושהו בשנת 2000 ומאז היא משתמשת בערך פעם בשנה באותם מוצרים שיש לה מאז.... אצלי לעומת זאת, החל רומן ארוך בגיל 18 שנמשך עד היום ורק מתגבר. 
למרות שבבית הקולקציה של אמא הייתה מורכבת מ-90% שאנל ו-10% נותרים של לנקום (בעיקר מסקרות), את הקריירה שלי התחלתי בצורה מאד צנועה ועממית בעיקר כיוון שמימנתי את רוב הרכישות בעצמי. 
כשעלה בי הרעיון לפוסט הזה לראשונה חשבתי לעצמי שלא יהיה לי עם מה למלא פוסט שלם כי בטח לא נותר לי כמעט אף מוצר מלפני 7 שנים, אבל אז התחלתי לנבור בקופסאות ישנות שנדחקו בארון וגיליתי מיני מציאות ששכחתי בכלל מקיומן. 
שנתחיל?
אלה כל המוצרים שהצלחתי לאסוף שיש ברשותי בין 5 ל-7 שנים. חוץ מזה נוספו עוד 2 ליפגלוסים שאני תיכף אציג ששכחתי מהם לגמרי בשלב הצילומים ונזכרתי בהם רק כשהתחלתי לכתוב את הפוסט. סה"כ - 16 מוצרים. שאר ה"ענתיקות" שלי או השלכו לפח מפאת יושן, או סיימתי אותם (הרוב) או הועברו הלאה לחברות. בחלק מהמוצרים כאן אני משתמשת עד היום ואוהבת אותם מאד אבל ברובם לא. 
נתחיל עם מוצרים לשפתיים:
Almay One Coat Lip Shine
מימין: 06 PLUM ו-03 NUDE
הראשונים הם זוג גלוסים (שלא מופיעים בתמונה הכללית) של חברת Almay ששווקה בארץ לתקופה קצרה. החברה מתמחה באיפור לבעלות רגישויות, כלומר הוא לעולם יהיה נטול ריח ורכיבים מזיקים אחרים. את הגלוסים האלה אני זוכרת שקניתי לפני כ-6 שנים בסניף של מגה (כן כן, הסופר) בעבור כ-20 ומשהו שקל האחד כיוון שהמותג היה בחיסול לקראת יציאתו מהארץ (כבר אז ידעתי לצוד מבצע טוב!). היה לי גלוס נוסף של Almay בצבע וורוד ממש מקסים שנגמר לי ולכן החלטתי לנסות 2 נוספים מאותה סדרה. בדיעבד, אני לא יודעת מה גרם לי לבחור דווקא את שני הגוונים האלה... הם שניהם ממשפחת החומים (ניוד חום ושזיף עם אנדר-טון חום) שאינם מחמיאים לשפתיים שלי בכלל. הגלוסים עצמם הם מבעלי הפיגמנט היותר חזק שפגשתי ועל השפתיים הם מתפקדים כמעט כמו שפתון. כיום הם דווקא כן נמצאים בעמדת הגלוסים הקבועים שלי כיוון שמידי פעם אני שמה אותם בטפיחות על השפתיים באמצעות האצבע כשאין לי כוח להתעסק עם תוחם+שפתון ובכל זאת בא לי על צבע יותר חזק על השפתיים מגלוס רגיל.  
אם החברה עדיין הייתה זמינה בארץ בהחלט הייתי רוכשת מהם עוד גלוסים. אני זוכרת שמאד נהנתי מהגלוס הוורוד שהיה לי מהסדרה והייתי בשמחה מתנסה בגוונים נוספים שיותר מחמיאים לי מהשניים האלה.
Clinique Moisturizing Lipstick 

מימין: Sequin, Ginger Flower, Raspberry Glace
את השפתונים האלה של קליניק רכשתי לפני 6 שנים בלונדון ועד היום אני לא מבינה מה עבר עליי כשקניתי אותם, בעיקר לאור העבודה ששניים מהם בעלי גוון כמעט זהה לחלוטין. הם היו חלק מקולקציה במהדורה מוגבלת שאני כבר לא זוכרת את שמה או את הקונספט שלה.
מדובר ב-3 שפתונים מגזרת ה-Berry על גווניו הוורודים/סגולים/אדומים. שניים מהגוונים קיימים גם היום בליין הרגיל (Ginger Flower ו-Raspberry Glace) אבל כחלק מליין שפתונים אחר ומהסוואטצ'ים שראיתי המרקם שלהם השתנה והוא היום יותר שקוף. השפתונים עצמם נהדרים, נעימים ומאד לחותיים, גם היום אחרי 6 שנים אבל הגוונים שלהם מאד מאד לא אופיינים לי. בתור "חולת" גלוסים, שפתונים בגוונים כאלה הם בתחתית סדר העדיפויות שלי, ואני תמיד אעדיף שפתונים יותר Sheer ובצבעים יותר נייטרלים. עם זאת, אני חייבת לומר שבסופו של דבר כל חובבת איפור חייבת לפחות כמה שפתונים "חזקים" באוסף ושלושת אלה בהחלט סוגרים אצלי את הפינה הזאת. כפי שניתן לראות בתמונה שלושתם קרובים לסיום, אבל זה בעיקר כי במהלך השנים חלקתי אותם עם אחותי ואמא שלי שיותר התחברו לגוונים.  
Too Faced Lip Injection Extreme
מוצר השפתיים הזה הוא ה"צעיר" ביותר בחבורה ויש לי אותו כבר כמעט 5 שנים. מדובר בגלוס של Too Faced שגורם לשפתיים להיראות מלאות וגדולות יותר. אני זוכרת שכשביקשתי מחברה שתביא לי את זה מארה"ב היא חשבה שנפלתי על השכל, בייחוד לאור העובדה שהשקעתי בזה 30$. האם זה עומד בהבטחה? כן, אבל מסוייג מאד. בעיקרון, אחרי ההנחה החומר מתחיל לעקצץ וזה גורם לזרימת דם מואצת בשפתיים, מה שמביא לאפקט של מראה מלא יותר, וגם צובע אותן בפיגמנט טבעי (הגלוס עצמו שקוף והריאקציה שהוא גורם עושה לי גוון וורוד/אדום). כל הסיפור הזה מחזיק מעמד בערך 10 דקות, שאז החומר מפסיק לעקצץ, זרימת הדם חוזרת לרמה הרגילה והשפתיים חוזרות למראה הטבעי שלהן. בקיצור, בזבוז של 30$ ומוצר שאני כבר כמעט ולא נוגעת בו היום (סוואטצ' יופיע בהמשך עם מוצר אחר).
 הגלוס האחרון הוא גלוס שקוף של ביוטי קייר שנרכש ממש כשנפתח הסניף הראשון שלהם באזור שלי (משהו כמו 7 שנים). הגלוס עצמו היה שקוף לגמרי, אבל במהלך השנים מרוב שימושים הספוגית ספגה פיגמנט מהשפתונים/תוחמים שהנחתי את הגלוס מעליהם וצבעה גם את החומר בתוך המיכל. על השפתיים לא מרגישים בזה והגלוס עדיין מתקבל שקוף לגמרי (לכן גם לא היה טעם לעשות לו סוואטצ'). כיום הוא לא נמצא בקוקלציית הגלוסים הקבועה שלי כי המרקם שלו מאד דליל ונספג בשפתיים תוך זמן מאד קצר וגם ככה מאז כבר רכשתי הרבה גלוסים מוצלחים יותר. אין לכם מה לחפש את הגלוס הזה בסניף ביוטי-קייר הקרוב למקום מגוריכם, כי החברה מזמן שינתה הן את האריזה והן את הפורמולה של הגלוסים שלה והיום הם מוצלחים הרבה יותר (הרבה מהגלוסים האהובים עליי הם של ביוטי!).
המוצר השני בתמונה הוא מוצר הפנים היחידי בחבורה ומדובר בפודרה דחוסה, גם של ביוטי-קייר. אין לי הרבה מה לומר על הפודרה הזאת חוץ מזה שהיא נזנחה מזמן לטובת פודרות אחרות ועד שלא חיפשתי מוצרים לפוסט הזה שכחתי לגמרי מקיומה באוסף שלי... 
כעת נעבור למוצרים לעיניים:

נתחיל עם 3 מוצרים שקיבלתי במתנה (נקנו בחו"ל) לפני 6 שנים וכיום אין לי מושג מי ומה ומאיזה חברה הם כיוון שלא רשום כלום על המיכלים ואת אריזת הקרטון בה הם הגיעו זרקתי מזמן לפח.. מדובר בצלליות קרם מטאליות לעיניים, שלדעתי מיועדות גם לתפקוד כפול כהיי-לייטרים לפנים (לפחות ככה אני משתמשת בהן...). כצלליות קרם הן מהסוג של הפורמולות המיושנות יותר - שמנוניות, חלקות ומאד לא עמידות. אין שום מצב להניח אותן על העפעף ללא פריימר מתחת, כי אחרת הן יתחילו לזוז על פני כל השטח ולא יוותר מהן כמעט כלום במקום בו הנחת במקור. השימוש שאני מעדיפה לעשות בהן - כהיי-לייטרים, ולזה הן מצויינות. כפי שניתן לראות הן מגיעות ב-3 גווניים: טואופ, כסוף וברונזה מוזהב. הן טובות מאד בשילובים עם סמקים/ברוזנרים/שימרים שונים להדגשת זוויות בעצם הלחי העליונה, על עצם הגבה, מעל הגבות, גשר האף, קשת השפתיים וכו'. אם מניחים אותן מעל מייק-אפ ומעל או מתחת לפודרה אין להן בעיה של עמידות.
Loreal Color Resist

גוון 08
נמשיך עם צללית קרם נוספת והיא ה-Color Resist של לוריאל. הצללית הזאת היא אחת הצלליות קרם המוצלחות שנתקלתי בהן ונמצאת אצלי בשימוש קבוע מאז שנרכשה לפני כ-5 שנים. את הצלליות האלה לא ניתן כבר להשיג בארץ, אלא רק בחו"ל (ניתן להשיג באי-ביי). אני זוכרת שעמדתי בתור לקופה בסופר-פארם והיה סטנד של המון צלליות כאלה מגובבות שנמכרו במחיר מצחיק של 10 שקלים (חיסול המלאי). לקחתי את האפורה הזאת (לפי מיטב זכרוני שאר הגוונים שהיו שם לא דיברו אליי כ"כ) ומאז היא אחת הצלליות הקבועות שלי בבקרים בהם אני צריכה להתארגן בזריזות לעבודה ואין לי זמן/כוח להתעסק עם מברשות, אבקות והצללות. אני פשוט מניחה קצת מהצללית הזאת עם האצבעות, מטשטשת מעט ויוצאת מהבית. הגברת הזאת לא זזה לשום מקום למשך שעות ארוכות, לא מצטברת בקפלים, לא שמנונית ויש לה גוון אפור מאט נהדר ולא מטאלי (אני אישית לא מתה על מטאליים). חבל מאד שהצללית הזאת לא נמכרת יותר בארץ. כיוון שהמיכל הזה קרוב לסיום, אני לגמרי מתכוונת לפשוט על אי-ביי בקרוב ולקנות צלליות נוספות מאותה סדרה. 
פנינה רוזנבלום אבקת צללית
מימין: Too faced lip injection, אבקת צללית מס' 07
הצללית הבאה היא עוד מוצר מגזרת ה-"מה חשבתי לעצמי". מדובר בצצלית בתפזורת(!) לבנה(!) של פנינה רוזנבלום(!!!). מילא פנינה רוזנבלום, אבל למה דווקא צללית לבנה ולמה בתפזורת?! צלליות בתפזורת ופיגמנטים הם לא מהמרקמים האהובים עליי, ואם להיות לגמרי כנים אין לי את הסבלנות והעצבים להתעסק איתם. זה יותר מידי בלאגן, תופס יותר מידי מקום באכסון שיכול להיות מוקדש למוצרים שווים יותר ופשוט מיותר בעיניי. למה בתפזורת אם אפשר למצוא היום צלליות אבן דחוסות בעלות מרקמים ופיגמנטים נפלאים? את כמות הפעמים שהשתמתי בצללית הזאת אפשר לספור על יד אחת, אם כי לזכותה ייאמר שלצללית יש פיגמנט יפה והיא רכה מאד בהנחה. הזנחתה של הצללית הזאת נובע גם מהעובדה שעם צלליות לבנות אני כמעט לא משתמשת אלא רק כהיי-לייטר שאז דרושה כמות ממש קטנה וממש שאין לי כוונה כל פעם לשלוף אל הקופסית הזאת ולהתחיל להתעסק עם אבקות מתפזרות.. 
סופטאץ' Matic Kajal Liner + Inliner Black is Black

מימין: 108, 23
שני עפרונות עיניים יש לי באוסף שאפשר לכנות אותם "עתיקים", כשאחד מהם הוא סוג של רמאות לפוסט הזה. שניהם מבית סופטאץ', כשאחד מתחדד והשני לא. העיפרון השחור שאני "מרמה" איתו הוא עיפרון מהסוג הלא מתחדד שאני רוכשת שוב ושוב כל פעם מחדש כבר 7 שנים, מאז הפעם הראשונה שניסיתי אותו. העיפרון בתמונה הוא כמובן לא המקורי מלפני 7 שנים, אלא הגרסה המחודשת שלו אבל אני רואה בו איפור "ישן" כיוון שזה אחד המוצרים היחידים שאני עדיין מחדשת אותו מאז אותה תקופה. אני אוהבת את העפרון הזה מכמה סיבות - יש לו פיגמנט טוב, הוא רך מאד ונעים למריחה, קל לעבוד איתו (טשטושים וכו') והוא תמיד נמצא במבצעי הוזלה שווים. אני לא יודעת למה נדבקתי דווקא לעפרון השחור הזה מכל האופציות שיש בשוק. אני מניחה שבהתחלה פשוט המשכתי לקנות אותו כי אז עוד לא הייתי כ"כ חשופה למותגים אחרים וגם המחיר שיחק תפקיד, ובהמשך פשוט המשכתי איתו מכוח ההרגל. מכל מוצרי האיפור, על עיפרון שחור הכי פחות מתחשק לי לשלם הרבה כסף, והעיפרון של סופטאץ' מוצלח מכל הבחינות אז למה לא בעצם..? את העפרון הלבן יש לי כבר 6 שנים והוא משמש אותי עד היום (כנראה מתקרב כבר לסיום). 

וכעת למוצר האיפור האחרון והכי הכי ישן שעדיין יש לי:
פלטת ג'ייד Art Colors
פלטת צלליות ג'ייד! למי לא הייתה את הפלטה הזאת? אני חושבת שכל בחורה שהכרתי הייתה בעליה הגאים של פלטת ג'ייד זו או אחרת במהלך תקופה כלשהי בחיים. את הפלטה הזאת קיבלתי במתנה לפני קצת יותר מ-7 שנים, וכפי שניתן לראות עבר עליה הרבה מאז. במקור הפלטה הגיעה עם גלוס, מסקרה ופודרה (המקום הריק בין הברונזר לסומק). אבל עיקר הפלטה הן כמובן הצלליות. עם כל הביקורת שיש לי על הצלליות האלה (ויש לי הרבה) ועם כל זה שמאז אני לא מתקרבת למוצרי ג'ייד (באיפור. הפילינג שלהם דווקא מוצלח), אני לא יכולה שלא להכיר להן תודה על כך שאלה הצלליות הראשונות שאי פעם התנסיתי איתן והן ליוון אותי במגורים שונים, עבודות שונות ודווקא החסרונות שבהן הצילו אותי הרבה פעמים מאסונות איפור שהיו יכולים להגמר רע מאד. ואני מדברת כמובן על הפיגמנטציה של הצלליות. רוב הצלליות בפלטה הן במרקם שימר כשהן שקופות כמעט לחלוטין. יש מספר צלליות מאט (הכהות והצבעוניות יותר) שהפיגמנט שלהן דווקא לא רע. עצם העובדה שרוב הצלליות כאן לא בולטות וחזקות כ"כ הייתה לטובתי בתקופת האיפור הראשונה שלי - כשטעויות היו נפוצות יותר, טכניקת הטשטוש שלי הייתה בחיתוליה והתאמת צבעים ושילובים לא תמיד הייתה במיטבה. יש כאלה שנולדו עם מבשרת טשטושים ביד אחת ואיי-ליינר נוזלי בשנייה, אבל אני לא מאלה. הטכניקה שיש לי היום לא נולדה ביום אחד אלא לקח לי כמה שנים לשכלל ולשפר והיו לי המון טעויות בדרך (ועל זה בפוסט נפרד). אז מצד אחד, היום אני כבר לא מתקרבת לצלליות האלה, אבל לאותן שנים הן היו שימושיות מאד ואפשרו לי לשחק עם גוונים שונים, שילובים שונים ולהתאמן על טכניקות שונות. כפי שניתן לראות - אצל כמה מהצלליות רואים כבר פאן וכמה מהן אהובות עליי עד היום (למרות שאני כבר לא משתמשת בהן). 





מקבץ צלליות פסטל שהייתי צריכה לצלם בכל אור אפשרי עד שתתקבל תמונה בה יראו את הגוונים....


מימין: סומק וורדרד (כמה שכבות), ברונזר
הערה לגבי הסוואטצ'ים - הכתם על היד שלי שרואים בחלק מהתמונות הוא לא צללית או כתם קבוע, אלא הסימן שהשאיר לי על היד הסוואטצ' של ה-lip injection, כאמור הוא מגביר את זרימת הדם במקום שמניחים אותו, גם על היד... 
ולגבי הסוואטצ'ים - עם רוב הגוונים הבהירים הייתי צריכה לעבוד קשה כדי להעביר על היד מספיק צבע שייראה גם בתמונה. עם הצבעים הכהים היה מספיק רק סוואטץ' אחד עם האצבע.
נקודה לזכותן של הצלליות האלה היא המרקם שלהן - מאד רכות ומאד מאד נוח לעבוד איתן. דווקא עם הכהות בעלות יותר פיגמנט הייתי נוהגת לעשות הצללות והיה מאד קל לתמרן את הטשטוש שלהן. 
הצלליות האהובות עליי מכל הסט הזה:
מפאת חוסר בשמות או במספרים אני אתאר אותן במילים שלי: כתומה מוזהבת, כחול לגונה, ברונזה עדין וירוק חאקי.
אז אמנם היום הפלטה הזאת מאוחסנת בקופסא בארון ואני כבר מזמן לא משתמשת בה, אבל בניגוד לפלטות אחרות שהיו לי והושלכו רובן לפח (פלטות של קרליין בעיקר), את הפלטה הזאת אני שומרת מטעמים סנטימנטליים. גם כי קיבלתי אותה מתנה מחברות שזיהו את האהבה שבי לאיפור בשלב כ"כ מוקדם ורצו להשקיע בי מכל הלב עם פלטה צבעונית ושימושית,  וגם כי היא באמת מהווה את אחת מאבני היסוד של האיפור שלי שכ"כ השתנה, השתדרג והשתפר במהלך השנים. אני מסתכלת על הפלטה הזאת וחושבת שכל ההתחלות צנועות וכולנו בסה"כ רוצות להוסיף קצת צבע לחיים שלנו. בשביל להתחיל לא חייבים ישר שאנל, דיור ומאק (למרות שהם כולם מאד מומלצים...) אלא אפשר להתחיל גם מקטן ואפשר להפיק תוצאות מכל חומר גלם. 

עד כאן מקבץ האיפור הכי "ישן" שלי. ספרו לי מה היה האיפור הראשון שקניתם? לפני כמה זמן? והאם הוא נמצא עדיין בשימוש? 

17 תגובות:

  1. אני באמת שלא זוכרת מוצרי איפור ראשונים שלי אבל עד לא מזמן היו לי צלליות של ג'ייד ששמרתי (בזוגות) למרות שלא השתמשתי בהן.
    גם לי יש פלטת של ג'ייד שקיבלתי במתנה אבל בניגוד אלייך אף פעם לא נגעתי בה וטוב שנזכרתי בה. אני אעביר אותה לאמא.
    אני ממש אהבתי את הגוונים של שפתונים!
    מקווה שלא חטפת זיהום מגלוסים ישנים כל כך ;)

    השבמחק
  2. איזו נוסטלגיה...
    מגיל 13 אני בענייני איפור ואני חושבת שבגיל 17 הייתי יותר פריקית לאיפור מהיום למרות שבקושי התאפרתי בפועל. ואם מזכירים אמהות אז אני גדלתי עם אמא מומחית לאיפור עצמי שהמותג החביב עליה היה הלנה רובינשטיין האיכותי והיקר. בגיל 20 כבר היה לי אוסף ענקי ואני מאמינה שיותר גדול משל רוב הבנות גם היום. הייתי במשך שנים מאוד סנובית בענייני מותגים ומגיל צעיר הייתי מתרכזת בשאנל ודיור במיוחד, זה נרגע קצת העניין עם השנים.
    לפני כמה שנים קיבלתי קריז והעפתי 80% מהאוסף שלי (מה שעשה את החברות שלי מאוד מאוד שמחות...). זה כבר באמת היה מוגזם. היום יש לי אוסף עדיין גדול מדי לטעמי אבל מספק. עדיין אני כל הזמן מוסרת איפור ומוצרי טיפוח שנמאס לי מהם.

    השבמחק
  3. מרינה - השפתונים באמת יפים, פשוט הגוון שלהם לא בשבילי. ואל דאגה - שום זיהום!! למרות שסביר להניח שמקומם של כל המוצרים פה מזמן בפח..

    דנרה - וואו איך היה לך לב להעיף את כל האוסף?? אני מעבירה הלאה רק דברים שאני ממש לא אוהבת או ממש לא מתאימים לי. כל השאר - נשאר! אני מסוג האנשים שמסוגלים לשכוח ממשהו לשנים ואז פתאום לגלות אותו מחדש ולהשתמש בו באובססיביות, כך שאף פעם אין לדעת מתי אני אתגעגע למוצר שסתם העברתי הלאה..

    השבמחק
  4. ווואו! כל הכבוד על הפוסט הנוסטאלגי.ממש תענוג לקרוא.
    אהבתי מאוד את ה'טיקסיות' שזכורה לך מהילדות. ממש מתוק.
    זה מצחיק אבל בהחלט לא נראה לי שיש מישהי שלא פגשה איכשהו בתחילת דרכה כמתאפרת צלליות של ג'ייד :-)

    השבמחק
  5. בלי שום בעיה העפתי, היו לי כמויות שאת לא יכולה לדמיין.
    הרגשתי כאילו אבן ירדה לי מהלב ואני יכולה לנשום.
    אין לי כבר את ההתלהבות הזו לקנות כל דבר, משתדלת לקנות כמה שפחות כי זה ממש מיותר.

    השבמחק
  6. איזה יופי, אני אוהבת נוסטלגיה.
    בערך בגיל 15 מצאתי בארון במקלחת עפרון שחור, שמתי אותו בקו התחתון של העין, וכ"כ התאים לי, וככה מדי פעם הייתי מתאפרת, וכמובן אבא שלי היה כועס....בכלל תמיד אהבתי איפור, והייתי בודקת כל בחורה שמתאפרת..יפה, לא יפה.
    תמיד חיכיתי לפורים כדי להתאפר. אני אוהבת את האיפור של הדיילות יופי בפארמים.
    בערך בגיל 25 היתה לי חברה שהיינו הולכות יחד ל"משביר", היא היתה מכורה ל"לנקום", אני להכל. קשה לי כבר לזכור מה קניתי, אבל אני זוכרת את הרגעים בקופה והיציאה מהחנות עם השקית - מהמאושרים בחיי.....

    השבמחק
  7. ספרנית - תודה! :-) ואני אומרת לך, הפלטות של ג'ייד הן מעין טקס חניכה כזה שכל מתאפרת ישראלית חייבת לעבור, בין אם היא משתמשת בהן או לא!

    דנרה - כל הכבוד לך, ואם יורשה לי יש לך חברות עם המון מזל!!

    מיכל - אני נהנת מהתחושה של קניות איפור חדשות עד היום! זה תמיד עושה לי מצב רוח טוב.

    השבמחק
  8. דנרה גם אני כמוך בענייני איפור מגיל 13 וגם מותג האיפור שהיה אהוב על אמא שלי היה הלנה רובינשטיין...מה קורה פה? :-) וגם אני במשך שנים הייתי סנובית בענייני מותגים ותודה לאל שזה נרגע עם השנים. גם אני מעיפה איפור ישן (אוספים...) לחברות, למשפחה ולמי לא...משתדלת לקנות היום בעיקר מה שאני צריכה אם כי לא תמיד זה הולך....:-) דנרה אנחנו דומות מדיי:-). שקר- ישראלה:-) פוסט מצויין, תמיד כייף להיכנס לפה :-)

    השבמחק
  9. I blog frequently and I really thаnk you for your information.
    This great article has truly ρeaked my intеrest.
    I'm going to book mark your blog and keep checking for new details about once a week. I opted in for your Feed too.

    My web blog dreambox 800 cccam server|server cardsharing|skybox f3 cardsharing|cccam|cardsharing anbieter|cccam pay server|cccam server premium|dreambox|server dreambox|buy cardsharing|cardsharing|cardsharing server|dreambox 800|free card sharing server|satellite cardsharing kings|test line cccam|card sharing|card sharing servers|cardsharing canalsat|cccam line|cccam test line|free cccam server|sat keys|satellite cardsharing| cccam server|server cardsharing|skybox f3 cardsharing|cccam|cardsharing anbieter|cccam pay server|cccam server premium|dreambox|server dreambox|buy cardsharing|cardsharing|cardsharing server|dreambox 800|free card sharing server|satellite cardsharing kings|test line cccam|card sharing|card sharing servers|cardsharing canalsat|cccam line|cccam test line|free cccam server|sat keys|satellite cardsharing| cccam server|server cardsharing|skybox f3 cardsharing|cccam|cardsharing anbieter|cccam pay server|cccam server premium|dreambox|server dreambox|buy cardsharing|cardsharing|cardsharing server|dreambox 800|free card sharing server|satellite cardsharing kings|test line cccam|card sharing|card sharing servers|cardsharing canalsat|cccam line|cccam test line|free cccam server|sat keys|satellite cardsharing|

    השבמחק
  10. I am really insрireԁ with your writing tаlentѕ and аlso ωith the structure foг your blog.

    Iѕ this а рaiԁ ѕubject or
    dіd you customize іt your ѕelf? Either
    way stay up the еxcellеnt quality writing, it's uncommon to look a great weblog like this one nowadays..

    Visit my web blog; http://www-set.win.tue.nl/SLEwiki/PaulineMY

    השבמחק
  11. It's awesome to go to see this site and reading the views of all friends regarding this article, while I am also zealous of getting know-how.

    My web blog ... Cccam Editor Windows

    השבמחק
  12. Nicе ρost. I learn something tоtally
    new and challenging on websіteѕ І stumblеupon оn a dаily
    bаѕіs. It will аlwауs bе inteгеsting to rеaԁ thгough articleѕ from otheг writers аnd uѕe
    а little ѕomethіng from theіr webѕites.


    Here is my webpage Visit posters website

    השבמחק
  13. Hеllo! This is κind of off topic but Ι need some аԁvice from an еstabliѕhed
    blog. Is it very hard to sеt up your own blog?

    I'm not very techincal but I can figure things out pretty fast. I'm thinking аbout
    making my own but I'm not sure where to begin. Do you have any points or suggestions? Cheers

    My site; http://minerthoria.bplaced.net/
    My web page :: swifttrans.com

    השבמחק
  14. What's up to all, it's rеally а faѕtidiοus fοr me tо ρаy а quick visit thіѕ wеb page, іt contаіns рrеciοus Informatіon.



    Feеl freе to vіsit mу ωeb-ѕіtе:
    toernooien-voetbal.nl
    Also see my site > www.diving-art.com

    השבמחק
  15. Hi friends, its fantaѕtic pieсe of writing regarԁing tutoгingand completelу explainеd, keep it up аll the
    time.

    Feel fгee to viѕіt my site; cardsharing

    השבמחק