‪Google+‬‏ ‪Google+‬‏
כמה מילים על הנושאים החשובים באמת.
לפניות, שאלות, בקשות וסתם להגיד שלום - אשמח אם תיצרו איתי קשר בכתובת israelmakeupblog@gmail.com

27.4.2016

Glambot - המדריך למתמכרת המתחילה

מי שעוקבת אחריי בפייסבוק בחודשיים האחרונים, בוודאי הבחינה בתופעה מוזרה שניקראת Glambot. מידי כמה ימים אני מעלה עדכון לגבי מוצר ומזרזת אתכן לרוץ ולקנות. חלקכן כבר יודעות לקפוץ על המציאה, אבל עבור מי שלא מבינה מה נפל עליי ואיזה אובססיה מוזרה אני שוקעת בה עכשיו - אני מציגה את המדריך המלא לאתר. תיזהרו, זה ממכר! 


אז מה זה גלאמבוט? 
גלאמבוט הוא אתר שמוכר מוצרי איפור, טיפוח ומברשות יד שניה, אבל לא סתם יד שניה, גלאמבוט הם בעצם אתר תיווך. המוצרים מגיעים אל האתר מבלוגריות ויוטיוב גורוס, או סתם מכורות כבדות מאד, שצוברות הרים של איפור וטיפוח מכל המותגים הכי מבוקשים, לא משתמשות במחצית מהם ומחפשות להרוויח מזה כסף. גלאמבוט מציע להן למכור את האיפור העודף שלהן דרך האתר, לא להתעסק עם מכירות ובלבולי שכל, והם מתווכים את המוצרים אל קהל הקונות שחוטפות אותם בשקיקה. 
לאתר יש מערכת דירוג פנימית, לפיה נמדדת רמת השימוש של המוצר - החל מ-100% למוצר חדש, ועד 30% למוצר שנעשה בו שימוש מתקדם. כמו כן, הם מדרגים את רמת הניראות של המוצר - האם הוא במצב חיצוני טוב או שכבר נראה משומש. לפי הדירוג הזה כל אחת יכולה להחליט אם בא לה לקנות או לא. אני, למשל, החלטתי כבר בהתחלה לא לקנות מוצרים שהם פחות מ-80% שימוש ואין להם דירוג ברמת Good לאריזה החיצונית. בפועל, האתר מדרג את רוב המוצרים כלפי מטה, כלומר במציאות המצב שלהם יכול להיות הרבה יותר טוב מהדירוג באתר ועל כך אני אדגים בהמשך. 
כל המוצרים שמגיעים לגלאמבוט עוברים ניקוי, חיטוי ואריזה מחדש כך שאין מצב שיגיע אליכן מוצר שלא עבר את העיניים של הצוות ולא קיבל דירוג מציאותי.
המחירים באתר הם לא ברמת המציאה, כלומר המחיר נגזר ממצבו של המוצר, ובדרך כלל לא נמוכים בצורה מגוחכת. מוצרים של מותגים יוקרתיים שהם במצב טוב - יהיו יקרים גם בגלאמבוט. מצד שני, אפשר בהחלט למצוא מציאות, במיוחד של מותגים שאין דרך להשיג אותם במשלוח סביר לארץ, אלא אם כן משתמשים בחברת שליחויות שתקפיץ את העלות שלהם לשחקים. בגלאמבוט יש מחיר פיקס של 10$ למשלוח, מה שהופך את כל העסק למשתלם. 
אני כבר הספקתי לעשות 4 הזמנות מהאתר, ו-3 מהן נחתו במשרדי. כל ההזמנות שלי היו של מוצרים עם הייפ מאד גדול, שקשה להשיג במחיר סביר במקומות אחרים ברשת. 



פלטת Contour Kit של Anastasia Beverly Hills - זו הפלטה המקורית שהתחילה את כל הטירוף סביב פלטות קונטור אצל כל המותגים האחרים. 
אמרתי את זה כאן כבר בעבר - אני לא פריקית של קונטור ולא תמצאו אותי מפסלת לעצמי תווי פנים חדשים על בסיס יום יומי. מצד שני, הסקרנות בערה בי. האם המוצר הזה ישנה לי את החיים? תפסתי אותה במחיר של 46 דולר כולל משלוח ומיהרתי להזמין. אם הייתי יודעת שייקח לה חודש וחצי להגיע אלי, אולי לא הייתי נכנסת להרפתקה הזאת מלכתחילה. בפועל, זו ההזמנה היחידה שהתעכבה כל כך הרבה זמן, שאר ההזמנות הגיעו מהר יותר. כאן גם יצא לי להתנסות עם שירות הלקוחות של האתר, שלא יזכה בשום פרס על הצטיינות בעתיד הקרוב. אם אתן מזמינות מהאתר, תהיו ערוכות עם עצבים מברזל כי לא תמיד מקבלים מהם מענה מהיר (או מענה בכלל). כבר חששתי מאד שאני הולכת לקבל קדחת בתמורה ל-173 השקלים ששילמתי וכל האתר הזה הוא בלוף אחד גדול. בסופו של דבר הפלטה הגיעה והם אפילו השיבו לפנייה שלי וההזמנות הבאות אחריה התנהלו בצורה הרבה יותר חלקה. 
הנתונים לגבי הפלטה באתר היו 80% שימוש במצב Good, כשהיא הגיעה אליי היה נראה שאף אחד מעולם לא נגע בה והיא ניראתה חדשה לגמרי. הפודרות היו נקיות, האריזה החיצונית במצב מעולה והרגשתי שקיבלתי מוצר חדש. מהבחינה הזאת הייתי מאד מרוצה. 
אז מה דעתי על הפלטה והאם היא שווה את ההייפ? בכנות, אני לא חושבת. אולי מאפרות מקצועיות ימצאו בה שימוש, אבל למתאפרת הממוצעת אין צורך ב-3 גוונים של קונטור ו-3 גוונים של הארה. 
פודרות הקונטור כולן על בסיס גוונים חמים, שלדעתי פחות טובים לקונטור אבל זה לא קריטי. אם יודעים לטשטש תת הגוון לא ממש מתבטא על העור. הם בסדר, יעילים ועושים את העבודה והפודרות באיכות גבוהה. עם גווני ההארה יש לי בעיה, כיוון שאחד מהם גוון שמנת בהיר במרקם מאט שלא תורם כלום ושום דבר, השני פודרה צהובה מאד שעדיין לא הבנתי איך להשתמש בה ולמה היא טובה, והשלישי הוא היילייטר שמנת מאד עדין, כמעט לא פיגמנטי ולכן גם בקושי מורגש. כך שבפועל יש לי פלטה שאני יכולה להוציא שימוש רק מ-3 פודרות מתוך 6, כשגם ככה השלוש האלה הן וריאציות שונות על אותו המוצר. 
זה נחמד להרגיש שאני חלק מההייפ ויש לי מוצר מאד טרנדי באוסף, אבל השימושיות שלו קצת מוטלת בספק עבורי. בסופו של דבר, גיליתי את אותה הפלטה ב-10 שקלים פחות באתר Beauty Bay ושם גם המשלוח חינם - כך שאין צורך לרוץ ולקנות אותה דווקא בגלאמבוט. 


המוצר הבא שחטפתי הוא סומק Ambient Lighting Blush של Hourglass בגוון Ethereal Glow
הסומק הוא חלק מליין הפודרות המאירות של המותג, שיצרו טרפת כללית ברשת שממשיכה עד ימינו אנו. הרעיון של המוצרים בליין הזה שהם מכילים תרכובת מאירה שיוצרת אפקט מושלם על העור. יש פודרות מקבעות, סמקים, ברונזרים ולאחרונה יצאו פודרות הארה (או סטרובינג). אני מודה, יש לי דודא לפודרות האלה כבר הרבה זמן, כך שלא מפתיע ש-2 מתוך ההזמנות שלי מהאתר היו מהליין. את המוצרים של Hourglass אין דרך להזמין לארץ בצורה פשוטה, אפשר לקנות אותם רק באתרים כמו ספורה ולהשתמש בשירותים של חברת שילוח, אל לחטט באי-ביי. בכל אופן, הדרך ארוכה ומפותלת ומי שרוצה לחסוך לעצמה את דרך החתחתים - גלאמבוט הוא הכתובת. 
הוא עלה לי 43 דולר כולל משלוח, וזאת ההזמנה המוצלחת ביותר מהאתר עד כה - הוא הגיע מהר וחדש לגמרי באריזה, כולל אריזת הקרטון החיצונית. זה נראה כאילו אפילו לא פתחו אותו מעולם. בספורה המחיר של הסמקים האלה הוא 38 דולר, כך שבגלאמבוט הוא היה זול יותר וגם המשלוח זול משמעותית. 
שוב, נשאלת השאלה, האם ההייפ סביב הסמקים האלה מוצדק? הוא ללא ספק מאד יפה, והגוון הספציפי הזה הוא וורוד קר ואני תמיד אוהבת סמקים בגוונים כאלה. עם זאת, מי שציפתה למצוא כאן סומק שמתפקד כמו סמקים רגילים אחרים - תתאכזב. הפיגמנט שלו מאד חלש וכמו שהשם שלו מרמז כך הוא באמת - סומק שהוא יותר מוצר להארה מאשר מוסיף צבע. אפילו על הפרצוף החלבי שלי, הוא לא בולט בצורה יוצאת דופן ואני מניחה ממנו ביד נדיבה, לכן אני חושבת שלכהות עור אין בכלל מה לחפש כאן. מבחינתי, זה סוג של מוצר הארה שיש לו גוון נלווה והרבה פעמים אני משתמשת בו מעל סמקים אחרים כדי לשפר את הגימור שלהם. כי כשזה מגיע לגימור, כאן הוא באמת מצטיין - כל מה שהיללו לגבי המרקם של הפודרות האלה הסתבר כנכון. הגימור שמתקבל על העור הוא כמו פוטושופ - לא מבריק מידי ולא מנצנץ אלא זוהר שנראה טבעי ומחמיא.
האם אני אקנה עוד סמקים מהסדרה הזאת? זה כבר לא בוער בעצמותיי, אבל Never say never. 


הפודרה השניה שהזמנתי היא מהליין האוריגינלי - Ambient Lighting Powder בגוון Dim Light
אלה הפודרות שהתחילו את כל הטירוף בזמנו, והן אמורות להיות פודרות מקבעות שמניחים מעל כל האיפור ושמעניקות זוהר מלאכי לפנים. עם כאלה הבטחות, לא ננסה? ברור שננסה. 
הפודרה עלתה 40 דולר באתר, אבל אחרי שהשתמשתי בכל מיני קודים להנחות שהיו לי, המחיר הסופי כולל משלוח הגיע ל-96 שקלים, כך שזו הקניה המשתלמת ביותר שעשיתי משם עד כה. מצד שני, זו גם הקניה המבאסת ביותר מבחינת המצב שבו היא הגיעה. כרגיל, קניתי בקריטריונים של 80% שימוש במצב Good, אבל מכל 3 ההזמנות היא הגיעה במצב שנראה הכי משומש. הכיתוב של הלוגו על הפלסטיק משופשף ונראה שעשו שימוש בפודרה כמה וכמה פעמים. מצד שני, אלה פודרות שכל נגיעה בהן משאירה סימן, וגם הפודרה הזאת לא ניראת כאילו השתמשו בכמות גדולה ממנה. כיוון ששילמתי עליה מחיר מאד סביר והגיוני, אני מודה שזה פחות מפריע לי, אבל אם הייתי משלמת את המחיר המלא כנראה שהייתי מתבאסת יותר. 
אם נשים בצד את עניין המצב החיצוני, המוצר עצמו לא אכזב. זו אכן פודרת קסם - מרקם רך וגימור מושלם על העור. אני לא משתמשת בה כפודרה לקיבוע, אלא כפודרה משלימה אחרי הפודרה שאני מקבעת איתה את האיפור. היא גורמת להכל להיראות חי, טבעי וזוהר יותר - אבל לא בצורה מבריקה. למרות שיש בה פיגמנט, היא לא מוסיפה צבע לפנים אלא זה פיגמנט שנועד לטשטוש הפיגמנטיה של העור. האם זה מוצר חובה? לא ממש. אבל זו פודרה שכל מי שאוהבת להשקיע באיפור שלה ומבחינה בדברים כמו גימורים ומרקמים תהנה מאד מהשימוש בה. 


הסוואטצ'תי לכן את שתי הפודרות, ושתיהן לא בדיוק זוהרות למרחקים, אבל אפשר לראות את הכיוון הכללי של הפיגמנט - הקרירות של הסומק והגוון האפרסקי מעט של הפודרה המאירה. כפי שאפשר לראות - אין כאן הברקות או שימר, הגימורים מאד אלגנטים וסולידיים, בדיוק כמו שאני אוהבת.

כעת הגיע הזמן לדבר על התאכלס. 
גלאמבוט - למה זה טוב, למי זה מתאים ולאיזה דברים כדאי לשים לב?
  • ההמלצה הגורפת שלי - לקנות רק מוצרים שמסומנים ב-80% ומצב Good ולא להתפשר על פחות מזה. לא הגיע מוצר במצב טוב מספיק, עדיף לחכות לעדכון הבא באתר. מה שמוביל אותי לנקודה הבא. 
  • מומלץ לעקוב אחרי העמוד של New Arrivals באתר, שם מתעדכנים כל הזמן המוצרים החדשים שמגיעים. האתר מתעדכן מידי כמה ימים עם משלוח חדש של תופינים ואם לא תעקבו אחרי העמוד של המוצרים החדשים, כל הדברים החדשים ייחטפו לפני שתספיקו להגיד שארלוט טילברי.
  • האתר לא מצטיין בחלוקה לקטגוריות ובחיפוש נוח. מצאת - חטפת, זה לא האתר לחטט ולחפש גוונים ולהתלבט לפני שרוכשים. 
  • ראיתם מוצר שרציתם ולא הספקתם לחטוף? שימו אותו בווישליסט שלכם, אולי בפעם הבאה שהוא יחזור לאתר תקבלו על זה התראה למייל. אני אומרת אולי, כי מערכת הווישליסט שלהם לא תמיד עובדת, הרבה פעמים היא לא שולחת התראות בכלל או עד שהיא שולחת המוצר כבר נחטף שוב. אבל עדיף להירשם במקום להצטער.
  • שירות הלקוחות של האתר לוקה בחסר. הכי טוב לפנות אליהם בהודעה בפייסבוק ולהציק עד שמקבלים מענה.
  • מה כדאי לקנות באתר? בעיקר מוצרים של מותגים שקשה להשיג בארץ בדרך אחרת. לדוגמה - Charlotte Tilbury, Hourglass, Tom Ford, Tarte, Lorac וכו'. מותגים שאפשר להזמין בקלות מאתרים אחרים - אין מה לטרוח (כמו אורבן דיקיי, טו פייסד וכו'). כן כדאי להזמין מוצרים של המותגים האלה שיצאו במהדורה מוגבלת. גלאמבוט הוא המקום שבו השקות חג וסדרות מוגבלות מגיעות אליו כדי למות, ולנו יש את ההזדמנות לחטוף את השאריות. ההזמנה האחרונה שעשיתי שעדיין לא קיבלתי, היא של פלטת צלליות מהממת של Too Faced שיצאה במהדורה מוגבלת וכבר לא זמינה לרכישה בשום מקום אחר. גם מוצרים מקולקציות עבר של מאק אפשר למצוא שם בשפע.
  • גלאמבוט עוטפים את המשלוח שלהם בצורה באמת מצטיינת, כל הזמנה קיבלתי עטופה בשפע פצפצים ששמרו עליה מכל משמר.
  • שימו לב - לכל מוצר יש עמוד גוון נפרד, כיוון שהמוצרים עולים לאתר בהתאם לזמינות ואין אפשרות לבחור גוון מתוך מבחר שקיים. רוצות שפתון בגוון מסויים? חכו שהוא יעלה ספציפית. 
  • דברים שאני לא הייתי מזמינה משם הם טיפוח, מברשות ומוצרים נוזליים. כשזה מגיע לאבקות נושא הסטריליות פחות מטריד אותי, אבל כשמדובר במוצרי טיפוח ובמיוחד כאלה שמגיעים בצנצנות, מברשות שעברו אלוהים יודע כמה שטיפות ומוצרים נוזליים שאני לא יודעת עד כמה אפשר לשערך כמה נשאר באריזה - אני מעדיפה לוותר.
  • יש הרבה שאלות סביב נושא המקוריות של המוצרים שמקבלים מהאתר, אבל אין מה לחשוש. הכל מקורי ואין חשש לזיופים.
אז אחרי שציידתי אתכן במידע ראשוני התחלתי לגלאמבוטית המתחילה, וגם קיבלתן על הדרך סקירה על 3 מוצרים שהם שיא הטרנד - לא נותר לי אלא לאחל לכן התמכרות נעימה והצלחה בציד המציאות!
רכישה ראשונה שלכן בגלאמבוט? השתמשו בקוד ISRAELMU כדי לקבל 20% הנחה!

אם יש לכן שאלות נוספות - אשמח לענות בתגובות :-)

18.4.2016

איך לשנות את החיים שלך

עוד מעט זה מגיע - התאריך בו אני סוגרת 5 שנים של כתיבה בבלוג. 5 שנים שאני כותבת לכן, 5 שנים שאתן כותבות לי בחזרה, 5 שנים שהן עולם ומלואו של חיים שהשתנו מקצה לקצה.
לפני שנתיים, כשהבלוג חגג 3 שנים, שיתפתי איתכן את חלקו של המסע שעשיתי דרכו ובאמצעותו. גרסת האמ;לק למי שלא הייתה כאן בזמנו - את הבלוג פתחתי אחרי שסיימתי את ההתמחות שלי במשפטים וקיבלתי רישיון עורכת דין. הייתי משועממת, זה היה תחביב צדדי ונהנתי מהכתיבה, יותר מאשר מהעובדה שאני "בלוגרית" על כל המשתמע מכך. 
מה שלא צפיתי שיקרה, זה שאחרי שנתיים של עיסוק במקצוע המשפטי אני אגלה שאני שונאת כל רגע, ואחליט לחתוך - ודווקא הבלוג היווה גורם מרכזי בהחלטה הזאת. הגעתי למסקנה שאני לא אוהבת את מה שאני עושה, שאני רוצה לעסוק בעבודה שהיא יצירתית וכייפית יותר, שאני טובה בניהול תוכן וקהילות ופיתחתי את כישורי הצילום והאסטתיקה שלי. מפה לשם, נחתתי לתוך תפקיד של מנהלת לקוחות דיגיטלים בלי ניסיון ובלי שום מושג מה אני אמורה לעשות בעבודה שהיא פרסומאית במהותה, ואני? בסך הכל יודעת לכתוב על מייקאפים וצלליות. 


השנתיים שביליתי בעבודה שלי כמנהלת פרסום וקמפיינים דיגיטליים היו כמו רכבת הרים. הכניסה הפתאומית הזאת לעולם הפרסום שהוא תזזיתי ודינאמי אילצה אותי לפתח כישורי עבודה חדשים במהירות האור, לחדד את הקריאייטיביות ולהיות מוכנה כל הזמן ללמוד דברים חדשים. במשך שנתיים ניהלתי ללקוחותיי עמודי פייסבוק והבאתי אותם להישגים מרשימים, פתחתי להם צוהר לעולם הקסום של אינסטגראם וצברתי המון ניסיון בניהול נכון של קמפיינים בתקציבים מקטן עד גדול.
במקביל - הבלוג תמיד היה כאן. המשכתי לכתוב, גם אם זה אומר לעשות את זה בשעות המאוחרות מאד של הלילה. המשכתי לצלם, לערוך, ללמוד לשפר את הזוויות והעין שלי לסימטריה ואסטתיקה, להפיץ את התוכן בקרב הקהילות, ליצור מעורבות, לחשוב כל הזמן על תכנים חדשים שיעניינו אתכן ויחדשו לכן. כל בלוגרית יכולה להגיד לכן - לכתוב ברציפות על אותו הנושא במשך 5 שנים, זה לא קל. למצוא כל הזמן דרכים לחדש ולהשתפר, זה גם לא קל. ולפעמים היו לי נפילות, ולפעמים היו תקופות שכתבתי פחות, אבל אף פעם לא ראיתי את עצמי נוטשת את המקום הזה שהפך עבורי לבית ולמקצוע. 
אחרי שנתיים שבמהלכן עבדתי במשרד פרסום דיגיטלי, שוב החלטתי לעשות שינוי ושוב חתכתי ב-180 מעלות. 
אנשים תמיד שואלים אותי - איך את עושה את זה? איך את מצליחה כל פעם לקום ולהמציא את עצמך מחדש לכיוון אחר ולעיסוק אחרים ולכישורים אחרים לגמרי? התשובה שלי היא פחד. אני מפחדת. אני עושה דווקא את הדברים שאני מפחדת מהם. אני הטיפוס החששן והדאגן ביותר בייקום, פסימיות היא חלק מהותי באישיות שלי. אבל דווקא בגלל זה, אני חייבת לקום ולעשות, כי חלק מההתמודדות שלי עם הפחדים מפני כישלון ואכזבה - זה פשוט להתמודד עם המפלצת ולהוכיח לעצמי שזה לא כזה נורא. שאני יכולה לעשות את זה. שזה לא בלתי מושג או בלתי פתיר. הפחד שאני לא אצליח הוא גדול, אבל אני מפחדת עוד יותר לתת לחששות שלי לכוון לי את החיים ולמנוע ממני לפתוח דלתות חדשות לאופקים אחרים. 


וכעת אני עומדת בפני דלת חדשה. דלת שאני ממש מתרגשת מכך שהיא נפתחת, כי היא מובילה אל כל הדברים הטובים שצברתי במהלך 5 השנים האחרונות. אחד הדברים הנפלאים ביותר שהביא לי הבלוג, הן חברות חדשות ואהובות. אחת כזו היא לובה שרגא, שאתן מכירות אותה מהבלוג (הוותיק יותר משלי) Fashion Tails. עם לובה עברתי כמעט כל דקה מהשנים שלי בדיגיטל, ליווינו אחת את השניה בכל התהפוכות המקצועיים והאישיים והיא תמיד היוותה עבורי סמכות להתנהלות נכונה, תוכן איכותי ועין מקצועית לכל דבר שהוא בסטייל ובאופנה. 


לכן אני יותר ממתרגשת לחשוף בפניכן את הפרויקט החדש שלנו - TheSocialGirls#. 
לובה ואני החלטנו לקחת את הניסיון המשותף שלנו הן כבלוגריות והן כמנהלות קמפיינים דיגיטלים של עסקים שונים, ולצאת לדרך של העברת סדנאות. אנחנו יודעות איך זה - לא לכל מעצבת מתחילה או עסק קטן יש את התקציב לשלם למשרד פרסום לעשות עבורם את העבודה, אבל כל אחד חייב שתהיה לו נוכחות טובה ברשתות חברתיות כדי לייצר פרנסה. אז איך עושים את זה לבד ואיך עושים את זה נכון? הסדנה שלנו בנויה כדי לספק את המענה הזה ולתת כלים אמיתיים לכל מי שרוצה ללמוד איך עושים את זה בעצמך. הסדנה מתאימה גם למנהלי שיווק ותקציבאי דיגיטל שרוצים להכיר את "המחתרת" - מה זה Flatlay ולמה זה טוב, איך הופכים האשטאגים למנוע צמיחה משמעותי באינסטגראם ולמה זה תמיד נראה שמותגים שמשקיעים הכי פחות כסף מצליחים הכי הרבה בפייסבוק. יש לנו ניסיון מצטבר משותף של 12 שנה בתחום הזה בכל רשת חברתית אפשרית - ואנחנו רוצות להעביר את הידע הזה הלאה. 
את כל הפרטים על הסדנה אפשר למצוא בקישור הבא >> http://bit.ly/socialgirls

אז כן, לספר לכן על כל זה קצת מפחיד אותי, כי אני לא יודעת עד כמה תהיו קשובות לכך שבפעם הראשונה אני מעבירה כאן מסר שיווקי פרטי שלי. ולהתחיל משהו חדש מפחיד אותי עוד יותר. אבל אני יודעת שהבלוג הזה אף פעם לא אכזב אותי והקהילה שנוצרה סביבו תמיד הוכיחה את עצמה כמפרגנת ומכילה. 
אז הנה אני, משנה את החיים שלי בפעם המי יודע כמה, אבל מנסה לעשות את זה נכון ולקחת את זה לכיוון שאני אוהבת, שאני טובה בו ושעושה לי טוב. 
גם אם נושא הסדנה לא רלוונטי עבורכן, אשמח אם תוכלו לשתף הלאה, אולי מישהו ממכריכן ימצא בה עניין. 
תודה שאתן כאן איתי כבר 5 שנים, תודה שעזרתן לי להגיע למקום שאני נמצאת בו היום. זכיתי בכן באמת.

צילום: מעיין חיים.

14.4.2016

עומד למבחן - BFF Il Makiage

מאז החלה מהפיכת האיכות ברשת איל מקיאג', עליה שפכתי כאן לא מעט מילים ומחמאות, תהיתי מתי סופסוף ישדרגו שם את הליין של מוצרי הבסיס. שפתונים מעולים, היילייטרים מושלמים ולקים יפים זה טוב ויפה, אבל כל רשת מקצועית שמכבדת את עצמה חייבת להחזיק בליין של מוצרי בסיס שאפשר להתגאות בהם - מייקאפים, קונסילרים, מברשות וכדומה. 
זה לקח להם לא מעט זמן, אבל עכשיו זה כאן והייתי סקרנית מאד לבדוק אם היה שווה לחכות.


רוב מהומה והמולה על שתי השקות מרכזיות - סדרת מייקאפים וקונסילרים שנקראת BFF, וסדרת מברשות חדשה לגמרי שמחליפה את הליין הקיים. את כל המוצרים העמדתי למבחן מעמיק והדיעות שלי מעורבות. 


נתחיל עם המייקאפ והקונסילר - BFF Perfecting . קודם כל, בואו נתייחס לעובדה שהבקבוקים זהים לעיצוב המייקאפים של טופ פורד. הבנו, ראינו, אפשר להמשיך הלאה. בכנות, אין לי את הממון להשקיע במייקאפים של טום פורד, אז אם איל מקיאג' יכולים לעטר לי את שולחן האיפור בצורה לא פחות מוצלחת - לא תשמעו אותי מתלוננת. בכלל, כל האריזה של המייקאפ מרהיבה, כולל הקרטון החיצוני. ניכרת מחשבה רבה שהושקעה במאמץ לגרום להם להיראות יוקרתיים. 


למייקאפ ולקונסילר יש בקבוק זהה עם פטנט משאבה שקופץ עם סיבוב של הפקק. נוח מאד לקחת אותם לנסיעות, גם כיוון שהמיכלים מפלסטיק ולא זכוכית. 
נתחיל עם המייקאפ. הגוון שלי הוא 02 שהוא הכי בהיר, ותנו לי להגיד לכן - הוא באמת מאד בהיר. עבור נשים כמוני שמתקשות למצוא גוונים בהירים ונייטרלים מספיק במייקאפים, מדובר במציאה של ממש. המייקאפ מתיימר להיות בעל גימור מאט ומתקבע בצורה מושלמת לטווח הארוך, והוא מקיים כל אחת מההבטחות בצורה מרשימה. הפורמולה שלו דקה ונוזלית, קל מאד לטשטש אותו במהירות על העור והוא מתקבע מהר לגימור מאט מושלם שהוא לא יבש או שטוח. הכיסוי בינוני ושם זה נעצר, אני לא מצליחה לבנות אותו לכיסוי גבוה יותר. מבחינתי זה מספיק, כיוון שהכיסוי מספק טשטוש של פגמים וחוסר אחידות בצורה מוצלחת מבלי להיראות כמו מסיכה (כמו נניח קולורסטיי). העמידות שלו מצויינת, כמו שאמרתי - הוא עומד בהבטחה בגבורה ומחזיק מעמד גם על איזורים קשים כמו ה-T והסנטר שאני תמיד נוגעת בו עם הידיים. 
שורה תחתונה, למי הוא יתאים? לבנות עם עור מעורב-שמן שמחפשות גימור מאט עם כיסוי שייראה טבעי ועמידות גבוהה. אם זו רשימת הדרישות שלכן - המייקאפ הזה יעמוד בכולן ומתאים ליום יום או לאירועים (אין בו spf). אני ממליצה בחום לגשת כבר עכשיו לסניפים של הרשת כיוון שהוא נמכר במחיר השקה של 189 ש"ח, במקום המחיר המלא 289 ש"ח.

לעומת המייקאפ, מהקונסילר אני הרבה פחות מתרשמת. הפורמולה שלו קצת משונה, סמיכה יותר מהמייקאפ ומרגישה קצת חלקלקה. הגימור שלו על העור מעט יבש מידי, הכיסוי לא מדהים והוא לא מצליח לטשטש לגמרי פגמים כמו כהויות או פצעונים. גם בקונסילר אני בגוון 02 הבהיר ביותר, והוא באמת מאד מאד בהיר ומעט צהוב יותר מהמייקאפ. למרות שצהוב זה טוב בקונסילרים, זה לא מוסיף כאן. אני לא חושבת שזה קונסילר נוראי (היו לי גרועים ממנו), אבל בהחלט יש טובים ממנו בשוק באותה רמת מחירים ואפילו זולים יותר. 



אפשר לראות בסוואטצ'ים את ההבדל בין המייקאפ הנייטרלי ובין הקונסילר שצהוב ממנו. עשיתי לכן גם השוואה עם מייקאפים של לוריאל ורבלון שגם אותם יש לי בגוונים הבהירים ביותר. אפשר לראות כמה נייטרלי המייקאפ של איל מקיאג' לעומת הלוריאל הוורוד והרבלון הצהבהב. 
כל שלושת המייקאפים שבתמונה הם מייקאפים שמיועדים לעור שמן, ומבטיחים גימור מאט ועמידות ארוכה. אם אני משווה בין השלושה, המייקאפ של איל מקיאג' לוקח את המקום הראשון, אחריו המייקאפ של לוריאל ואחרון קולורסטיי הוותיק. אני חושבת ששלושתם סוסי עבודה, אבל ה-BFF הוא באמת מייקאפ שיש בו את האקס פאקטור שהופך אותו למוצלח יותר - גימור מלוטש יותר, עמידות טובה יותר וגוונים נייטרלים יותר.


נמשיך עם המברשות. העיצוב שלהן שחור, הידיות מעוגלות ושמנמנות עם גימור לאק וכיתוב לבן בוהק. אני אוהבת את העיצוב המינימליסטי ומעדיפה את העיצוב של הידיות על פני אלה של מאק (שהן בגימור מאט ולא מבריק). שתי המברשות מאד רכות ונעימות למגע וניכר שהן מיוצרות מסיבים באיכות גבוהה. 
המברשות מיוצרות בעבודה יד באיטליה, ורמת המחירים שלהן בהתאם - תהיו מוכנות להשכיב עליהן סכומים נאים. טווח המחירים נע בין 189 ל-409 ש"ח, בהחלט לא זיל הזול.


מברשת מס' 100 Foundation Blending Brush היא, כפי שניתן לנחש, מברשת לטשטוש מייקאפ. בהתאם לטרנד השולט היא סינטטית, שמנמנה ודחוסה. אני אוהבת מברשות מהסוג הזה מאד, והיא עושה עבודה טובה. הבעיה היחידה שיש לי איתה שהיא גמישה מידי. אני אוהבת שהמברשות האלה דחוסות וקשיחות יותר, אני מוצאת שזה הופך את עבודת הטשטוש למהירה ומושלמת אפילו יותר. 
מברשת מס' 140 Concealer Blending Brush מיועדת לטשטוש קונסילר, אבל לא רק. כיוון שהיא סינטטית, אני אוהבת להשתמש במברשות כאלה גם לעבודה עם צלליות קרם, הן מטשטשות אותן מצויין. המברשת הזו ספציפית טובה מאד, כאן דווקא יש גמישות טובה וקוטר מדוייק שנוח לעבוד איתו עם קונסילר על שטחים קטנים יותר.
שורה תחתונה, בעוד שאני חושבת ששתי המברשות טובות, האהובה עליי מביניהן היא מברשת הקונסילר. ועדיין, שתי המברשות דומות מאד למברשות כמעט זהות בצורתן של Real Techniques שעושות עבודה לא פחות טובה בשליש מחיר. החשבון פשוט, תעשו אותו לבד... איל מקיאג' השיקו מברשות איכותיות, ללא ספק, אבל הן לא הביאו בשורה חדשה שלא נתקלנו בה קודם.

אם נסכם את ההשקות החדשות, אפשר לומר שהכוכב הוא ללא ספק המייקאפ. המברשות טובות ואיכותיות, אבל לא מציעות משהו פורץ דרך שלא ניתן למצוא אצל מותגים זולים יותר. הקונסילר הוא האח החורג, והמשותף בינו ובין המייקאפ הוא הבקבוק בלבד. 
אני יודעת שהייתה הרבה סקרנות סביב המוצרים החדשים והאם הם שווים את תג המחיר הגבוה. כיוון שהמייקאפ הוא המוצלח ביותר מביניהם וגם אפשר להשיג אותו עכשיו במחיר השקה אטרקטיבי יותר, אתן יוצאות נשכרות. בכל מקרה כדאי להשאיר את העין פקוחה למוצרים חדשים של המותג, בהחלט נראה שיש למה לצפות. 

גילוי נאות: המוצרים התקבלו מהמותג. 

11.4.2016

Just Say Yes

עוד פחות משבועיים ליל הסדר ואני לא יודעת מה אתכן, אבל אני כבר מתחילה להרגיש את הלחץ באויר. בעוד שהחגים של תחילת השנה דווקא אהובים עלי ומביאים איתם התחלות חדשות, חג הפסח וכל הטירוף שסובב אותו אף פעם לא עושים לי טוב. 
הפעם אני בוחרת לקחת דברים קצת יותר באיזי. להגיד "לא" לסטרס ו-"כן" לדברים שעושים לי כיף. שבוע לפני ערב החג אני חוגגת יום הולדת, האביב רשמית כבר כאן, הפרחים ששתלתי בחורף מלבלבים בצורה מפתיעה (יחסית להורגת עציצים שאני), אני מוקפת בחברים טובים ואהובים ואולי זו לא התחלה של שנה - אבל אני עובדת על כל מיני פרוייקטים שיביאו עבורי התחלה חדשה. 
אספתי עבורכן רשימה של דברים שעושים לי נעים, ואני מקוה שיעשו גם לכן. החפצים הכי יפים, הריחות הכי נעימים, המרקמים הכי מפנקים - אם כבר מתנות לחגים (או ליום ההולדת, לא-רומזת-כלום), אז זו הרשימה היפה והכייפית ביותר שאפשר להעלות על הדעת.


כן תקנו לעצמכן, או כמתנה, בושם חדש לחג. פעמיים בשנה יש את ההשקות הכי שוות והמבצעים הכי טובים, וזה הזמן לנצל אותם. לאחרונה נחתו אצלי בשמים אביביים ופרחוניים במיוחד, ובכולם אני אוהבת גם את הריח וגם את האריזה, שבעיניי היא לא פחות חשובה. Stella של סטלה מקארתני מתהדר בניחוח פרש וחמצמץ ויספק את יצר היוקרתיות והמינימליסטיות עם בקבוק מנוקד מקסים. ל- Dolce Rosa Excelsa של דול'צה גבאנה יש ניחוח וורדים מעלף בבקבוק שהוא תמצית הקוקטיות הנשית. English Bluebell של Yardley London מריח כמו גינה אנגלית בשיא פריחתה ומציע אופציית מחיר שפויה מבלי להתפשר על האיכות של הבושם (69 ש"ח בלבד). אחרון חביב הוא Missoni שהפציעו עם בושם מתוחכם ופירותי בבקבוק מרהיב ביופיו וצבעוניותו. 



כן תתנסו עם השקות חדשות של רשתות ותיקות. זה הזמן לשים בצד את הווניל-לוונדר-פצ'ולי של סבון ואושן של ללין, ולהתנסות עם ניחוחות ומוצרים קצת הרפתקניים יותר. 
קולקציית Flowers by Laline מקסימה בעיצוב שלה ומתאימה בצורה מושלמת לרוח החג ועונת השנה. הניחוח פרחוני, מזכיר מאד סבונים מוצקים - ריח שמתקשר אצלי לחדרי מלון יוקרתיים. אבל מה שכיף זה שללין שיחקו קצת עם המרקמים, וה-Body Sorbet הוא קרם גוף שבכלל לא מזכיר קרם גוף. מדובר בג'ל שקוף שנספג תוך שניות, ואם שומרים אותו במקרר הוא מבטיח להיות מוצר הטיפוח המרענן ביותר בעולם - הבטחה שאני לחלוטין מתכוונת ליישם בקיץ הבא עלינו לטובה.
רשת סבון השיקה לאחרונה ליין חדש שלם על בסיס מינרלים של ים המלח. זה שונה לגמרי מהליין הרגיל של ניחוחות פירותיים או תבלינים, לסדרה יש ניחוח יוניסקס מפתיע, מרענן ולחלוטין לא שגרתי. התמכרתי קשות לקרם הגוף שיש לו גם מרקם מאד קליל וכייפי למריחה. הסדרה כוללת גם מוצרים מעניינים לפנים כמו פילינג בוץ שחור ומסיכות גוף. גם האריזות דרמטיות, רציניות ומושקעות במיכלי זכוכית מעוצבים. בעוד שאני אוהבת מאד את המוצרים של סבון מהליין הרגיל, אני אוהבת עוד יותר שהם מעיזים לחדש ולהשיק סדרות יוצאות דופן שמצליחות לאתגר לי את החושים. 


כן תעשו יום ספא, סתם באמצע היום, סתם באמצע העיר. אני לא אדם של עיסויים וסאונות בדרך כלל, וספא תמיד מתקשר אצלי לחופשות - מהסוג שאני לא יוצאת אליהן באופן קבוע (או בכלל). 
אז דווקא לא. ביקור בספא יכול להיות גם באמצע השבוע, באמצע היום ובעיר הכי עסוקה במדינה (במקרה הזה The Spa במלון אינטרקונטיננטל בתל-אביב) כשלפני ואחרי הטיפול היו לי פגישות, ועבודה וסידורים. אבל השעתיים האלה שבמהלכן לא הייתי חלק מהמירוץ - הטעינו אותי ביותר אנרגיות מכל יום כיף שאחריו אני בדרך כלל מרגישה סחוטה מרוב הוואי ופעילות. בניגוד לחופשה, טיפול אחד בספא לא יעלה לכן אלפי שקלים, אלא יותר בכיוון של כמה מאות שקלים שבדרך כלל אין לנו בעיה לבזבז על נעליים ובגדים בביקור שגרתי בקניון. ואם אתן כבר הולכות על זה - תעשו לי טובה ואל תבחרו במקום זול רק כדי לחסוך כמה גרושים. תפרגנו לעצמכן את ההנאה מביקור במקום על רמה גבוהה שיפנק אתכן בכל צורה, ולא יבאס לכן את החוויה. 


כן תחלקו קינוחים טעימים עם חברים. החיים קצרים מכדי להיות כל הזמן בדיאטה או לקרוא נתונים על קלוריות ושומנים. יש משהו מנחם ומאחד בחלוקת קינוח טעים במיוחד עם חברה אהובה במיוחד. אולי לא כל יום ואולי לא בכל ארוחה, אבל לפחות פעם בשבוע תרשו לעצמכן להינות מכמה דקות מענגות ומושחתות חופשיות מנקיפות מצפון. פסח מעבר לפינה, אין כמו הקרואסון האחרון לפני החג והראשון אחריו כדי לגרום לנו להעריך את הפחמימות המתוקות של החיים. 
ואגב - הרוזלך הטבעוניים של קפה לנדוור? לא פחות טעימים (אם לא יותר) מהגרסא החלבית הוותיקה. הרגע שנתפס בתמונה הוא לפני חיסול הערימה, בצורה מאד לא אלגנטית אך מאד מספקת.

אני מניחה שעוד ייצא לנו להשתמע לפני החג, אז אני עדיין לא מאחלת לכן חג פסח שמח. אני כן אאחל לכן תקופת טרום חג שמחה, לא לחוצה ולא עמוסה. 

אם אתן עדיין לא שם, אתן מוזמנות לעקוב אחריי באינסטגראם, שם אני לוכדת את כל הרגעים שעושים לי הכי נעים >> www.instagram.com/ilmakeupblog/
ואולי לא שמעתן, אבל פתחתי עמוד חדש ורישמי לבלוג בפייסבוק, אשמח לראות אתכן גם שם! >>  www.facebook.com/israelmakeup.blogspot.co.il/


גילוי נאות: הבשמים ומוצרי הטיפוח התקבלו מהמותגים.

7.4.2016

Beauty Books Wishlist

תמיד הייתי תולעת ספרים, כך שזה לא יפתיע אף אחד שיש לי ווישליסט של ספרים ולא רק ספרים- אלא כאלה שעוסקים בתחום האיפור והלייפסטייל. הם כתובים על ידי אושיות שאני מעריצה ועוקבת אחריהן, תמיד מעוצבים בצורה מרהיבה וגם מצטלמים נפלא לאינסטגראם, מה יכול להיות רע? מה גם שבקרוב מאד (מאד) יום ההולדת שלי, אז הנה רשימה מאד נוחה למי שעדיין לא יודע מה לקנות לי מתנה, ולא שאני רומזת כאן שום דבר, כן?

ראשית, אני אתחיל עם המלצה חמה לאתר שגיליתי רק לאחרונה שנקרא - Book Depository. למה הוא נפלא? כי זה כמו אמאזון, רק עם משלוח חינם לכל העולם. יש שם כל ספר באנגלית שאפשר להעלות על הדעת מכל ז'אנר אפשרי והמשלוח לא עולה גרוש, כבר אמרתי?


הספר הראשון הוא Love Style Life של Garance Dore. מי שלא מכירה, גאראנס דורה היא צלמת, בלוגרית, מאיירת ואושיית אופנה פריזאית, מישהי שכולנו שונאות כי כולנו היינו רוצות להיות כמוה. איזה מזל שהיא כתבה ספר, כי הוא מלא בהמלצות והדרכות איך לחיות את החיים כמו גאראנס דורה, ומי מאיתנו לא צריכה הנחיות מה עושים ומה לא עושים בשבועות אופנה ובמסיבות קוקטייל של מותגים זניחים כמו שאנל ודיור. שורה תחתונה - אני רוצה את הספר כי הוא מעוצב לעילא ויש בו איורים נפלאים, זו לא סיבה שיטחית בכלל.


על Dita von Teese בוודאי שמעתן, אבל אולי לא שמעתן שהיא כתבה ספר Your Beauty Mark שהוא כולו מדריך לגלאמור הוליוודי קלאסי. דיטה היא אישה מרתקת, מישהי שהמציאה את עצמה מחדש והפכה למותג בורלסק בלי שמץ של טראש או ניחוח זול. דיטה היא סקסית, אבל גם קלאסית והיא יודעת את כל הסודות לסטייל Old Hollywood מושלם. 
דיטה היא מסוג הנשים שיצרו אימג' מאד ספציפית מאפס, וזה אימג' שדורש המון תחזוקה על בסיס קבוע. מעניין אותי לקרוא מה סודות המקצוע של נערת גלאמור במשרה מלאה, רק כדי שאוכל להוכיח לכולם שאם לוקח לי פחות מ-4 שעות להתארגן ליציאה מהבית צריך להגיד לי תודה.


הספר Pretty Honest של Sali Hughes הפך לרב מכר באנגליה ומסקרן אותי כבר זמן רב. סאלי יוז היא בלוגרית בריטית שעובדת מאחורי הקלעים של תעשיית הטיפוח והאיפור שנים ארוכות. הספר הוא בעצם סוג של מדריך איך להתאפר ולטפח את עצמך בצורה נכונה יותר, כשבדרך סאלי משתפת ברסיסי מידע וטיפים מהנעשה מאחורי הקלעים של תעשיית הביוטי. 
אני לא יודעת עד כמה הספר הזה יחדש לי, אבל יהיה מעניין לקרוא ואולי אהיה מופתעת לטובה.


כיאה למעמד של הכותבת Face Paint של Lisa Eldridge הוא ספר רציני. זה לא ספר של אוסף טיפים ומדריכים כייפים ומשעשעים, זה ספר היסטוריה לכל דבר ועניין. אם לא יצא לכן להכיר (מחדל), ליסה היא מאפרת מהשורה הראשונה באמת, מהסוג שנמצאת על חיוג מהיר בטלפונים של כוכבות כמו קייט וינסלט וקיירה נייטלי. רובנו מכירות אותה דרך ערוץ היוטיוב שלה, אבל לליסה יש רזומה ארוך ועשיר של עבודה על ההפקות הנחשבות ביותר, תצוגות האפנה היוקרתיות ביותר והכוכבות הגדולות ביותר. 
הספר של ליסה הוא בעצם ההיסטוריה של האיפור, נושא שהיא חקרה לעומק ולרוחב והוא מביא את גלגולו של האיפור המודרני מאז ימי מצרים העתיקה ויוון העליזה ועד ימינו. זה לא ספר לחופשה, זה ספר לקרוא ברצינות וללמוד ממנו. אני תמיד הייתי חובבת היסטוריה, וכידוע גם חובבת איפור לא קטנה - אז האטרקטיביות מובנת עבורי.



אני מרגישה שהספר הזה קצת חוזר על הנושאים שאפשר למצוא בספר של גאראנס דורה, אבל לא ממש אכפת לי. מי לא תרצה כמה שיותר מדריכים שינחו אותה כיצד לאמץ שיק פריזאי מושלם? בעוד שבאופן מציאותי אני מכירה בכך שקשה להיראות קלילה ובלתי מתאמצת באקלים הים תיכוני על גבול המדברי ששורר כאן, ושדירות קפלן הן לא השאנז אליזה, אבל בחורה תמיד יכולה לחלום. 
How to be Parisian של Caroline de Maigret ו-Anne Berest מאגד אוסף של טיפים ומדריכים כיצד להיות פריזאית בכל סיטואציה ובכל מקום בעולם. מעין מדריך חנה בבלי לנימוסים, רק אופנתי יותר. זה מסוג הספרים שאם היתה פה רכבת תחתית, היינו מרגישות מאד קוליות לקרוא אותו בצורה שתציג את הכריכה לעין כל. עד אז, נסתפק בפקקים של חפירות הרכבת הקלה בצומת קרליבך ונחלום על קרואסון ושאנסון. 


אם הפריזאיות ילמדו אותנו איך להיות האורחות המושלמות בכל מסיבה ותצוגה, אז האמריקאיות ילמדו אותנו איך להיות המארחת המושלמת, סטייל בטי דרייפר לפני הגירושים וההשמנה. 
All in good taste של Kate Spade הוא המדריך של אושיית האקססוריז לאירוח בסטייל השדירה החמישית במנהטן. לא שאני מתכננת מסיבות בדירתי עם הנוף לסנטרל פארק, אבל תמיד טוב לדעת מתי נכון ומתי לא נכון לתקוע מצלמה לפרצוף של האורחים שלכן ומה החשיבות החברתית של פינגר פוד. ספר חיוני ומהותי? לא. ספר וורוד ואופנתי? בהחלט. ומסתבר שאני בחורה שקל לספק אותה כשזה מגיע לכריכות הספרים שלה. 

אז הנה לכן רשימה צנועה והתחלתית של ספרים שאני משתוקקת להם. אני מזכירה, עוד פחות משבועיים השעון הביולוגי שלי מתקתק 30, תהיו אחיות ולפחות תתנו לי לחגוג את זה בין ערימות של ספרים שידריכו אותי להיות אופנתית יותר, יפה יותר, חכמה יותר ומארחת טובה יותר. כי מה יותר חשוב בחיים האלה חוץ מכריכות מעוצבות ותוכן ריקני? 

יש לכן המלצות נוספות לספרים מקטגוריית הלייפסטייל והביוטי? הזרימו אותן אלי!



3.4.2016

המדריך המלא - שפתונים נוזליים

אם יש טרנד שאין דרך לברוח ממנו בשנתיים האחרונות, אלה שפתונים נוזליים בגימור מאט. אין מותג שלא השיק אותם בשלב כזה או אחר, אין צבע שלא תוכלו למצוא, אין גימור שלא עבר בחינה מדוקדקת של עמידות. לאורך הזמן, וככל שהאוסף שלי גדל וגדל, התחלתי לפתח העדפה לפורמולות מסויימות ולהבחין בהבדלים בין השפתונים השונים השייכים לקטגוריה הזאת. 
הפוסט הזה מיועד לכל מיני קוראות, מי שרוצה להתנסות בשפתונים נוזליים ומחפשת המלצות, מי שמחפשת דיופים לגוונים מסויימים וגם מי שמחפשת תשובה לשאלה המהותית - למה יש שפתונים נוזליים שעמידים עליי וכאלה שפחות? תכינו לעצמכן כוס קפה ותמצאו מקום נוח לשבת בו ולקרוא, זה הולך להיות מאד ארוך, מאד מקיף וכולל המון תמונות. אתן הולכות לצלול את אוסף השפתונים העמידים שלי - מכל המותגים ובכל המרקמים. מוכנות? מתחילים!

הפאקטור המרכזי שמשפיע על יכולת העמידות של שפתון נוזלי, היא הפורמולה. בגדול הפורמולות של השפתונים מהסוג הזה מתחלקות לשתיים - פורמולה מאד נוזלית ומיימית, ולעומתה פורמולה שהיא כמו מוס, מוצקה ורכה יותר.


נתחיל עם המרקם הקרמי, ובקטגוריה הזאת נמצאים 3 מותגים (מתוך האוסף שלי). השפתונים הנוזליים של Bourjois שהתחילו בזמנו את כל הטירוף הזה למרקם מאט עמיד, השפתונים של Ofra שהעמיקו את הטרנד והפכו לטירוף מוחלט של שפתונים שמתחסלים מהמלאי בתוך דקה וחצי, וההשקה העדכנית ביותר מבית Il Makiage. 
ככלל, הפורמולה הקרמית שהיא כמו מוס מוקצף נוחה יותר ללבישה מתוך הקטגוריה של שפתונים נוזליים. קחו בחשבון שכל שפתון נוזלי ייבש לכן את השפתיים אם תלבשו אותו יום אחרי יום ותחדשו אותו שכבה על שכבה. אבל השפתונים המוסיים הם סלחניים יותר בכל הנוגע לגימור, נעימים יותר ובדרך כלל גם דוהים בצורה יפה יותר.
הסיבה לכך היא שהפורמולה המוסית מלכתחילה מכילה בתוכה יותר רכיבים מלחחים, ולכן היא לא מתפרקת לחלוטין במגע עם שמן. אלה שפתונים שאפשר לאכול איתם, והם עדיין יראו סביר על השפתיים. לעומת זאת, קחו בחשבון שאם תרדו איתם על המבורגר - לא תיראו כמו ליידיס בסיום הארוחה. ריכוז הפיגמנט בשפתונים האלה הוא בדרך כלל מאד גדול, ולכן ברגע שהם מתחילים להתפרק ולזוז התוצאה לא נאה. לכן, בבקשה - סכין ומזלג ואכילה עדינה.



הסדרה הראשונה שהתחילה את הטירוף של שפתון נוזלי מאט, זו ללא ספק Rouge Edition Vlevet של בורזו'אה, שהתפתחה מאז לשלל גרסאות וסדרות בת. אני נותרתי נאמנה ל-4 הגוונים המקוריים שהתחלתי איתם ואני חושבת שהם חובה בכל אוסף של שפתוני מאט. יש להם גימור ייחודי בפני עצמו, שבאמת מרגיש כמו קטיפה על השפתיים ולא מתייבש לחלוטין, והם יהיו הכי נוחים ללבישה למי שסובלת מיובש כרוני בשפתיים ועדיין רוצה להתנסות עם הגימור הזה.
מתוך כל השפתונים שתראו בפוסט, בסדרה הזאת הפיגמנט הוא הכי חלש. מצד שני, הם היחידים שמצליחים להשאיר הכתמה על השפתיים גם כשהם דוהים, כך שמבחינת עמידות ומבחן הדהייה הם מנצחים מבחינתי כל שפתון אחר בקטגוריה. אף פעם לא נתקעתי איתתם עם מראה של ג'וקר אחרי ארוחה דשנה, נעים לחדש אותם והסטיין שהם משאירים בדרך כלל עמיד בפני עצמו לאורך הזמן. 
כדי להגיע לכיסוי מושלם של השפתיים צריך להניח מהם שתי שכבות, אבל אני אוהבת אותם גם בשכבה אחת. זה אומנם יוצר לוק שהוא פחות דרמטי ויותר קליל, אבל זה מתאים לי כשאני לא מחפשת שפתיים דרמטיות במיוחד. התכונה היחידה שאני פחות אוהבת בהם זה הניחוח הפלסטיקי שלא מבושם, אבל זה עובר תוך שניה.



אין סיכוי שלא יצא לכן להתקל בשפתונים מסדרת Long Lasting Liquid Lipstick של עפרה בתקופה האחרונה. הם נמצאים בכל מקום, בעיקר בזכות מבצעי מכירות אגרסיביים והשקת שפתונים בשיתוף פעולה עם אושיות רשת בארץ ובחו"ל. ההייפ סביבם מוצדק, אם כי אני מעדיפה להתייחס לכל גוון בפני עצמו, ולא אל כל השפתונים ביחד כמכלול. 
כפי שאפשר לראות, צברתי אוסף מאד נאה ויצא לי להתנסות הן עם שפתונים כהים והן בהירים מהסדרה. הפורמולה ללא ספק מאד נוחה למריחה וללבישה ומבחר הגוונים הוא גדול ומספק כל צורך של כל מתאפרת. עם זאת, אני ממליצה להזהר עם השפתונים הכהים מאד בסדרה שיכולים להגיע בפורמולה בעייתית שהיא לא אחידה במריחה וגם דוהה בצורה לא יפה. השפתון המאכזב ביותר הוא ללא ספק New Orleans הסגול, שלא נמרח טוב וקשה להגיע איתו לגימור אחיד על השפתיים. Harlem הוא גוון חום כהה ודרמטי שהוא יותר טוב מאחיו הסגול, אבל גם איתו צריך להזהר ולהשתדל לא לעבור שכבה על שכבה כי זה פוגע בהתקבעות. 
האהובים עלי מהסדרה הזאת הם ללא ספק השפתונים הבהירים. Girl Abroad שהושק לאחרונה עם אשלי וקסמן בקשי הוא גוון וורוד ניוד קריר ונהדר, Laguna Beach הוא וורוד קלאסי מושלם, Rio הוא כתום קייצי וכיפי ו-Santa Ana הוא אחד השפתונים האהובים עלי בכל הזמנים - אדום דובדבן מטריף חושים. גם מבחינת עמידות, אני מוצאת שהגוונים הבהירים עמידים יותר ודוהים בצורה יפה ולא "מלוכלכת". 
לכל השפתונים יש ניחוח מתקתק והם מתקבעים לגימור מאט עשיר על השפתיים. בעוד שהפורמולה של בורז'ואה היא קטיפתית יותר, השפתונים של עפרה "יבשים" יותר ולכן יוצרים גימור שיכול לפעמים להדגיש קמטוטים או חוסר אחידות במרקם של השפתיים. 
בסך הכל זו סדרה מוצלחת. אני פחות אוהבת את האריזות שהן מאד פושטיות ביחס למחיר, אבל בשורה התחתונה יש כאן גוונים שאני משתמשת בהם באופן יום יומי כמעט (מי אמר וורודים), כך שלחוויית השימוש עצמה זה לא מפריע.



ההשקה האחרונה בקטגוריה הזאת, היא סדרת השפתונים הנוזליים Infinity של איל מקיאג'. לא רשת פורצת כאיל מקיאג' ישארו אחורה בטרנד, וגם הם הצטרפו לחגיגה עם סדרה שהיא בהחלט תוספת נאה לאוסף של כל אחת מאיתנו. 
המבחר נע בין כהים, גווני אמצע, המון אדומים וורודים וגם כמה ניודים. הפורמולה מאד מאד טובה, קרמית, עשירה פיגמנטית ונוחה למריחה. מתוך כל שלושת המותגים שנמצאים בקטגוריה הזאת, לשפתונים של איל מקיאג' יש את הפורמולה המצטיינת. הגוון האהוב עליי מבין המבחר שיש לי הוא, באופן לא מפתיע, הניוד הוורוד Royal ואחריו גם In Love ו-Guilty יפים באותה מידה, אם כי אלה לא גוונים לבעלות הלב החלש. Lord הוא חום גותי שלחלוטין מתאים לווייב של הזמרת על שמה הוא נקרא. 
למרות שהפורמולה שלהם טובה יותר, ההתנהגות שלהם על השפתיים מאד דומה לשפתונים של עפרה. הם מתקבעים לאותו גימור מאט אטום ודוהים בצורה נעימה אם לא מפריזים באכילה מבולגנת. את השפתונים האלה, לעומת זאת, קל יותר לחדש כי הפורמולה יותר קרמית ופחות נצמדת לפגמים בשפתיים. יש להם ניחוח וניל די דומיננטי, אבל הוא דוהה אחרי המריחה ולא מפריע. 
בסך הכל אין לי שום דבר רע להגיד על השפתונים האלה, זו בהחלט השקה מאד מוצלחת. עם זאת, הדבר היחידי שכן מפריע לי הוא היצע הגוונים שהוא אמנם רחב (14 גוונים), אבל אין בו מספיק גווני "אמצע", בעוד שגוונים דרמטים בכל סקאלה יש בשפע.


במעבר חד, אנחנו נתקדם אל הקטגוריה השניה - שפתונים נוזליים של ממש. כאן כבר תמצאו את שפתוני המאט שהם הארד קור, הדבר האמיתי למי שמחפשת גימור שהוא לא מתפשר ומוכנה לסבול את ההשלכות. ראו הוזהרתן, אלה מסוג השפתונים שלא קל ללבוש אותם, לא משנה של איזה מותג (עם יוצא דופן אחד שנגיע אליו בהמשך). אלה גם השפתונים שהעמידות שלהם היא מאד אמביוולנטית. אם לא אוכלים שום דבר ושותים דרך קש, הם לא יזוזו לשום מקום וישארו דבוקים כמו בטון על השפתיים. אבל אם תעיזו לאכול ביס של מאכל כלשהו שיש בו מעט שומניות, אבוד לכן. 
בפורמולות האלה אין טיפה של רכיבים שומניים (ולכן הגימור המאד "יבש" שלהם), ולכן אוכל שמן הוא כמו מסיר איפור עבורם - הם ייזלו ויימרחו לכל עבר. זו נקודת הטורפה המרכזית שלהם, ועבורי היא מצערת במיוחד כיוון שהגימור שלהם הוא האהוב עליי, אבל מעטות ההזדמנויות בהן אני יוצאת מהבית מאופרת ולא מתכננת לאכול שום דבר מלבד קוקטיילים עדינים. בכל זאת, נערה של צ'יפס וקינוחים אנוכי.
לשפתונים מהקטגוריה תמיד יהיה פיגמנט מטורף וגימור שהוא מאד רטרו מאט - שטוח לחלוטין אבל לדעתי מאד מחמיא. אני מתה על הגימור הזה וזה כואב לי בלבד כל פעם שאני רואה אותם נחרבים כשאני מעיזה להזמין כריך במסעדה.



על השפתונים של Lime Crime בטוח שמעתן. אם אתן רוצות ללמוד עוד קצת על החברה עצמה (שיש לה היסטוריה עשירה ולא תמיד נעימה) אתן מוזמנות להכנס לפוסט שהקדשתי להם (הקליקו כאן). הפעם נתמקד בשפתונים. יש להם את הפורמולה שהיא האמא של הפורמולות הנוזליות. צריך להזהר מאד במריחה שלהם והם מתייבשים כמעט מיידית לגימור מאט אטום ומושלם. 
יש להם ניחוח מתקתק ופירותי והם מגיעים במבחר פאנקי במיוחד של גוונים (מי ביקשה כחול ולא קיבלה?), למרות שאפשר למצוא שם גם ניודים או וורודים נייטרלים. אני חושבת שאין מה לחפש בליים קריים דווקא את הגוונים השגרתיים, אלא אם כבר זה המקום ששווה להגיע אליו כשרוצים להפגיז עם צבע עז, ייחודי ודרמטי. האוסף שלי מורכב מ-3 שפתונים שהם באמת בלתי נתנים לפספוס. Pink Velvet שהוא וורוד פוקסיה זועק למרחקים, Wicked שהוא אדום דם חום ו-Jinx שהוא סגול מושחר וגותי. 
כמו שכתבתי בהקדמה - העמידות שלהם מושלמת, כל עוד אתן בדיאטה מלחיצה ולא אוכלות שום דבר.



קרליין שיחקו אותה עם השקה של סדרת שפתונים נוזליים מאט שהיא מוצלחת מאד - גוונים מהממים ופורמולה נוזלית מאד אבל פיגמנטית ועמידה. דווקא בשלישיה הזאת (אין לצבעים שמות לצערי), קיים הגוון הניוד מס' 20 שהוא, בניגוד לשניים האחרים, סביר ללבישה גם אם כן מתכננים לאכול איתו. כיוון שהפיגמנט שלו עדין יותר, הדהייה לא נוראית והוא לא נוזל ונמרח לכל כיוון כמו האדום והוורוד. 
כשזה מגיע לאדום ולוורוד, למרות שהם באמת האהובים עליי ביותר מבחינת הגימור על השפתיים, זה בלתי אפשרי לאכול איתם כל דבר שהוא לא כוס מים כי הפירוק שלהם יוצר מראה מאד לא אלגנטי או מחמיא. 
שוב, אם אתן לא אוכלות? עמידות מושלמת.



כאן יש לי שני נציגים ממותגים שמגיעים מעבר לאוקיינות. שפתון נוזלי של Hourglass בגוון Icon (יש לי את אותו הגוון בשפתון רגיל) ושפתון נוזלי של Kat von D בגוון Outlaw. שניהם נוזליים  מהסוג המיימי, והייתי אפילו מרחיקת לכת ואומרת שהפורמולה של Kat Von D היא זהה לפורמולה של קרליין וגם הגוון האדום זהה. הפורמולה של Hourglass היא גם נוזלית, אבל האפליקטור הוא מאד ספוגי ורחב ותופס את רוב "הנוזל", מה שמאפשר הנחה מבוקרת יותר. 
גם איתם אני אחזור על עצמי כמו תקליט שבור. גימור רטרו מאט מהמם ועמידות ברזל, אבל אם אכלתן הכל הלך לעזאזל.



היוצא דופן בחבורה של הנוזליים, הוא שפתון מסדרת Melted של Too Faced. בוודאי נתקלתן בהם פה ושם אם אתן עוקבות אחרי וולוגריות בחו"ל, אבל הם לא זוכים לבאזז שמקבלים שפתונים נוזליים מסדרות אחרות כמו של אנסטסיה, ג'פרי סטאר וכו'. השפתון הזה הוא יצירת כלאיים. מצד אחד הוא נוזלי ומתקבע בגימור מאט. מצד שני יש לו אפליקטור ספוג מובנה שמרכך את הפיגמנטיות שלו והופך אותו לעדין ביותר מתוך הקטגוריה של השפתונים הנוזליים. בעוד שהגוון Melted Fuchsia הוא מאד בהיר ובולט, הגימור שלו לא עשיר כמו של השפתונים הנוזליים האחרים. הוא נראה קצת מחוק יותר, אבל מותיר אחריו סטיין עמיד ולא מתפרק בצורה מכוערת. 
אם אתן רוצות לטבול את הזרת במים של שפתונים מאט נוזליים, אבל מפחדות מהפורמולות, הגימורים ובעיות העמידות, אני ממליצה לנסות שפתונים מהסדרה הזאת. הם מציעים דרך נהדרת ללכת עם ולהרגיש בלי - מאט פיגמנטי, אבל לא מבהיל ולא קשה לתחזוקה.

וכעת, לחלק המעניין - דיופים!


אני אוהבת וורודים פוקסיה, וכמו שאפשר לראות האוסף המותגים אוהבים לייצר אותם בגרסת המאט הנוזלית. זה ללא ספק גוון שנראה סופר מרשים ומחמיא כשהוא בגימור מאט, מצד אחד הגוון מאד זועק אבל מצד שני הגימור נותן לו נופח וינטג' מהמם. אפשר לראות שכשזה מגיע לדיופים ליים קריים, בורזו'אה ואיל מקיאג' הם כמעט אחד לאחד, בעוד שהצבע של טו פייסד הכי סגול ובהיר בחבורה. 


רציתן אדום מושלם? קבלו 3 כאלה! כל אחד מהגוונים האלו נראים בדיוק אותו הדבר על השפתיים, אין שום הבדל. מי היה מאמין לשים שפתון של קרלין וקאט וון די באותה קטגוריה! אבל בפועל גם הפורמולה שלהם זהה לחלוטין.


אז אמנם כולם כאן גוונים חומים גותים, אבל יש קצת הבדלים ביניהם. איל מקיאג' וג'ינקס של ליים קריים הכי קרובים אחד לשני עם טונים סגולים אפורים. הארלם של עפרה הוא הכהה והדרמטי ביותר, ו-Wicked של ליים קריים נראה כאן על סקאלה אחרת של אדום חום.

תם ונשלם! קיבלתן הצצה מלאה לכל אוסף השפתונים העמידים שלי, אוסף אותו אני מטפחת באהבה לאורך מספר שנים כבר... 
אם נשארו לכן עוד שאלות בנושא, או שיש לכן המלצות לסדרות של שפתונים עמידים נוזליים שאני חייבת לנסות - כיתבו לי בתגובות!



גילוי נאות: Il Makiage