‪Google+‬‏ ‪Google+‬‏
כמה מילים על הנושאים החשובים באמת.
לפניות, שאלות, בקשות וסתם להגיד שלום - אשמח אם תיצרו איתי קשר בכתובת israelmakeupblog@gmail.com

3.7.2011

המהפכות הקטנות שלי

בעקבות הפוסט של דנרה מיום שישי (הקריאה - על אחריותכן! לי זה עשה חשק מטורף לכל מיני דברים יפים ויקרים...), התחלתי לחשוב על כל מותגי האיפור שהייתי רוצה לקחת ולהעביר עליהם שרביט קסם שתהפוך אותם למעניינים ומפתים יותר. ולמה בעקבות הפוסט של דנרה דווקא? בגלל שהיא ציינה שם, ובצדק, שמותג Guerlain עבר מהפכה בשנים האחרונות ממותג יוקרתי אבל משעמם, למותג אשר עדיין נחשב יוקרתי אבל הפך לנחשק מאד. פעם הייתי חולפת על פני דוכני גרלן באדישות מוחלטת ולא מעיפה לכיוונם אפילו חצי מבט. המותג נתפס בעיניי כזקן ומשעמם והדוכנים תמיד נראו לי שוממים ולא מפתים. ההיחשפות הראשונה שלי למותג הייתה דווקא דרך אחותי, לפני כ-10 שנים. אחותי רכשה מהם קרם לחות ליום וסרום ללילה ואני זוכרת איך נחרדתי מהעלות הכוללת של המוצרים - למעלה מ-1,000 ש"ח.... אז הייתי ילדה תמימה בת 15, היום כמובן מחירים כאלה לא ממש מפתיעים אותי... מאז התקבע אצלי המותג כסופר יוקרתי וכל השומר נפשו ירחק. אבל, הרבה מים עברו מאז בירקון והרבה כסף בוזבז על קוסמטיקה ואיפור (הרבה מעבר ל-1,000 ש"ח ששילמה אחותי....) וגם בגרלן משהו התחיל לזוז. סדרת הטרקוטה פתאום קיבלה במה מרכזית והמוצרים בסדרה נהיו יותר ויותר מפתים - ואיזה ישראלית לא תיפול שבי מול כל החומים/ברונזרים/משזפים האלה? אליהם התווסף הבאזז סביב סדרת ה-Meteorites המהממת ועכשיו סדרת השפתונים-פטנט החדשה - Rouge Automatique. 
אז המהפך של גרלן גרם לי לחשוב - איזה מותגים הייתי לוקחת עכשיו ועושה להם מהפך דומה? אני אתחיל עם שני מותגים בינלאומים שהייתי רוצה לעשות בהם מהפך כולל ואמשיך עם מותגים בין בינלאומיים ובין ישראלים שהייתי רוצה לעשות בהם מהפכים "מקומיים".

Lancome - מותג שהייתי עושה לו ריסטרט כולל. לפעמים נדמה שכל המשאבים של המותג הזה מתועלים לכיוון ליין המסקרות הסופר ממותג שלהם. כל מי שמתעניינת אפילו באופן שטחי באיפור, רכשה לפחות מסקרת לנקום אחת. כולן היו שם, כולן ניסו אותן - חלק אהבו ונשארו נאמנות, חלק התרשמו אבל מצאו טובות יותר וחלק חוטפות אלרגיה רק מלשמוע את השם. אמא שלי לדוגמה היא מהנאמנות - אשה בת 65 עם וותק איפור מרשים והיא לא תסתכל אפילו על מסקרות של חברות אחרות - בשבילה רק לנקום. אז אוקיי, הבנו שמסקרות זה הצד החזק שלכם - אבל מה עם כל השאר? כי מבחינתי כל השאר מ-ש-ע-מ-ם. כשאני מסתכלת על דוכן של מותג יוקרה אני תמיד מחפשת את המוצר ש"יתפוס" לי את העין, ותמיד יש אחד כזה. אצל לנקום - נאדה, גורנישט. אם אני אכנס רק פעם בשנה לסופר-פארם אני מבטיחה לכן שהדוכן של לנקום לא ישתנה משנה לשנה, הכל יישאר אותו דבר. לכן אני פונה אליכם, קברניטי לנקום היקרים - קחו מאפר בעל שם בינלאומי שמצטיין בתעוזה ובאומץ ותנו לו להפוך לכם את הליין - לכו על מרקמים שונים, תשיקו מוצרי "גימיק", תוציאו מהדורות מוגבלות שיהיו נחשקות מספיק שכולם ירצו לשים את הידיים עליהם והכי חשבו - תנוחו עם המסקרות. יש לכם קולקציה יפה ובאמת איכותית של מסקרות, הגיע הזמן להתחיל להשקיע קצת מהיצירתיות בתחומים אחרים. אחרון חביב אבל לא פחות חשוב - וותרו על ניסויים בבעלי חיים. זה יוצר לכם תדמית שלילית בטירוף ומונע מכם את השיווק המאסיבי והפרסום חינם דרך קהילת היופי באינטרנט, שבימינו נוטה יותר לכיוון של מותגים שאינם עורכים ניסויים בבעלי חיים. אם כל השאר מצליחים לייצר מוצרים מוצלחים בלי להתעלל בארנבות ועכברים - גם אתם יכולים. 

Chanel - ה-מותג ב"ה" הידיעה. כולן שואפות אליו ובצדק. איכות רוב המוצרים מצויינת ואין איתם כמעט נפילות. עם זאת, תחום הצבעוניות שלהם לוקה בחסר מטורף. צלליות שאנל הן שם נרדף למחזור ושעמום. תמיד אותה סקלת צבעים (חומים...אפורים....נייטלים....ZZZZZ), כמעט תמיד אותם מרקמים. דווקא קולקציית סתיו 2011 מתפארת בצלליות סינגליות במרקם קרם-אבקה. נשמע אמנם מבטיח אבל הצבעים, כרגיל, משעממים עד כדי נמנום. אז נכון, שאנל זה קלאסיות ואלגנטיות על זמנית שאינה נכנעת לתכתיבי אופנה חולפת, אבל בחייאת - קצת צבעוניות לא הזיקה לאף אחד! אני בטוחה שאפילו קוקו הייתה מסכימה.....

Elizabeth Arden - חברות, אם חשבתם שהאיפור של שאנל הוא היקר ביותר בארץ - תחשבו שוב. מפיצי אליזבת' ארדן בארץ נוקטים מזה שנים ארוכות בשיטת תמחור שרירותית והזויה לחלוטין. בחו"ל אליזבת' ארדן נחשב מותג "אמצע" - יש לו ליינים יקרים (Prevage) ולעומת זאת יש לו ליינים "עממיים" יותר (סדרת ה-Eight Hour המצויינת) שנמכרים במחירים של בין 15 ל-30 דולר. בארץ - הכל נע בסטטוספירת ה-400 ש"ח + + +. מטורף כבר אמרתי? אולי בעשורים קודמים, כשהצרכנית הישראלית הממוצעת הייתה פחות מודעת לרמת המחירים של המותגים בחו"ל אפשר היה להבין את אסטרטגיית התמחור הזאת, אבל היום כשכולנו כבר יודעות לעשות חיפוש פשוט ולגלות את השווי האמיתי של כל מוצר מכל מותג, זה פשוט נראה לי הזוי. אליזבת' ארדן זה לא שאנל ולא גרלן ולא ברור לי למה המפיצים בארץ מתעקשים להפוך אותו לכזה. נקודה נוספת - פריסת הדוכנים בארץ. אולי זה חלק מאסטרטגיית ה"ייקור" של המותג שהוא כמעט ולא נגיש כאן. בסביבת המגורים שלי אני לא יכולה להצביע על סניף אחד שמחזיק דוכן שלהם ואני יכולה בוודאות להעיד רק על סניף סופר-פארם קניון עזריאלי ששם יש דוכן. אח"כ מתפלאים ומצטערים שמותג כמו הלנה רובינשטיין יוצא מהארץ - עם שיטות תמחור וזמינות מוצרים כאלה, אני לא אתפלא אם גם אליזבת' ארדן ימצאו את דרכם החוצה בשנים הקרובות. לכן אני קוראת למפיצים הישראלים, תתעוררו מהסרט שלכם ומהר ותתחילו להפוך את המותג לנגיש וזמין גם למי שלא מגדלת בחצר עצים של כסף.

MAC - כן, אני יודעת שאני הולכת לחלל כאן אדמה קדושה. מאק הם ככל הנראה הקונצנזוס הגדול ביותר בקהילת היופי. לכולן יש לפחות מוצר מאק אחד ורובנו מנהלות עם המותג יחסי אהבה/הערכה מתמשכים. יש גם כאלה שבעקבות ההצלחה העצומה לה הם זוכים בכל העולם פיתחו מעין "אנטי" להתמסחרות והנגישות הגבוהה מידי, אבל לא בהם עסקינן היום. מאק מציעים מגוון כ"כ גדול של צבעים ומרקמים ופתרונות כמעט לכל בעיות/העדפות האיפור השונות, וחוץ מהליינים הקבועים שלהם קיימות הקולקציות המיוחדות שכולנו מכירות. וכאן טמונה הבעיה - בקולקציות. בשנה האחרונה אני מרגישה סוג של עייפות החומר, מעין  Been there Done that לגבי כל קולקציה חדשה שיוצאת. איפה הימים היפים של קולקציית Liberty of London הנהדרת, או קולקצית Marine Life האלמותית? תרגשו אותנו! תחדשו לנו! במקום להשיק מברשות דו צדדיות ועוד סומק מינרלי בגוני אפרסק. באופן אישי אני יכולה להגיד שהאריזות הסטנדרטיות של מאק הן לא מהאהובות עליי (כן אני יודעת, מינימליות מקצועיות וכו') - אז חוזקה של קולקציה נמדד גם לפי יופיין של האריזות. אני לא ארחיב כאן את הדיבור על הקולקציה האחרונה Surf baby (הרחבתי מספיק בפוסט אחר שכתבתי בנושא), אלא רק אומר שעיצוב אריזות גרוע זה בפירוש Turn off רציני בשבילי כשאני שוקלת עד כמה בא לי להשקיע במוצר מתוך קולקציה חדשה. לכן אני מבקשת - תראו לנו, הלקוחות החוזרות והנאמנות שלכם, שאתם מעריכים אותנו ואל תפילו עלינו קולקציות "חצי אפויות" ולא מושקעות, רק כי אתם מניחים שמרוב נאמנות ואהבה נמשיך לשלם על זה את המחיר. אנחנו לא, ובקרוב מאד נתחיל לחפש את הריגושים שלנו במקומות אחרים..

Il Makiage - מה יש לומר על המותג הזה שלא נאמר כבר.... אסכם זאת בקצרה - שפרו את תנאי התעסוקה של העובדות (מוצרים במקום משכורת? לא מקובל עלינו בכלל), תשפרו את האסטטיות והסדר בסניפים, תשיקו מוצרים שיעניינו אותנו והכי חשוב: אל תשלחו כל בוגרת קורס לעבוד בחנות, רק כי היא שילמה לכם כמה עשרות אלפי שקלים "ללמוד" אצלכם. אתם רוצים להיות מאק? אז תלמדו ממאק - מי שלא טובה לא עובדת. אמנם רוב נציגות מאק אנטיפתיות ברמות מטורפות (זה חלק מדרישות התפקיד כנראה...) אבל את המקצועיות אי אפשר לקחת מהן. באיל מקאיג' לעומת זאת - מי שבא ברוך הבא. לא יודעת להתאים מייק-אפ לגוון העור? לא נורא, אולי עד שהלקוחה תצא מהחנות היא לא תשים לב ותצליחי לדחוף לה עוד מוצר שלא מתאים בעליל לגוון ו/או סוג העור שלה. מקצועיות זה שם המשחק, בטח כשיש היום כ"כ הרבה מתחרים אחרים בשוק. 

ג'ייד+קרליין+סופטאץ'- אפתח במשוואה עם נעלם חסר: שפתוון של מותג בינלאומי עממי מיובא לארץ ונמכר כאן במחיר של כ-80 ש"ח. שפתון של מותג ישראלי שאינו מיובא משום מקום נמכר כאן במחיר של X ש"ח. מי רוצה לנחש את הערך הנומרי של X? לכל מי שניחשה 80 - תנו לעצמכן טפיחה על השכם... קיים בארץ פרדוקס בלתי מובן בעליל - מוצרים של מותגים ישראלית מקומיים נמכרים באותה רמת מחירים של מותגים עממיים בי"ל מיובאים. אני לא אכנס עכשיו לכל נושא התמחור השערורייתי של המותגים העממיים הבינלאומיים (גם בנושא זה כבר כתבתי פוסט בעבר), אלא אני אתמקד בניסיון לפתור את המשוואה הבלתי פתירה בכל הנוגע למותגים הישראלים. אם בארה"ב רבלון נמכר בטווח מחירים של בין 5-12 דולר, אני מוכנה להבין שכאן טווח המחירים יהיה גבוה יותר לאור עלויות ייבוא (ועדיין לא גבוה כמו הטווח בפועל....). לעומת זאת, תסבירו לי למה מותג ישראלי מקומי מרשה לעצמו לתמחר את המוצרים שלו באותה רמה של המותג המיובא מחו"ל. אין לכם עלויות ייבוא למען השם!!! אין לכם אחוזי זכיינות להפריש מהרווחים!!! אתם בסה"כ מותג איפור בינוני ומטה שמנסה לשחק במגרש של הגדולים וחושב שתמחור יקר = יוקרתיות. לא לא ולא. אנחנו יודעות מה המוצרים שלכם שווים והם לא שווים שקל אחד מעל 50 ש"ח. זה לא אומר בהכרח שהם לא טובים - אבל הם פשוט לא שווים שנשקיע בהם יותר מזה. אם אני רוצה לקנות סומק ב-100 ש"ח אני אלך למאק ולא לדוכן ג'ייד. אין כאן אפילו מקום להשוואה. אתם רוצים להתחיל לראות מוצרים נחטפים מהמדפים? תחתכו מחירים לרמה של בין 20 ל-30 ש"ח ותראו איך נבוא בהמונינו. אנחנו רוצות לקנות (באמת!) ולתמוך בתעשייה המקומית אבל אנחנו לא מוכנות לעשות זאת בכל מחיר.
כמו כן לגבי מיתוג -
ג'ייד יקרים - כשכל מודעת פרסום שלכם לליין/מוצר חדש ניראת זהה לחלוטין למודעת פרסום מלפני חודשיים לליין/מוצר אחר - הגיע הזמן להחליף דוגמנית/מאפר/קונספט. לא על עיניים מעושנות לבדן עומד העולם, נסו קצת כיוונים אחרים.
קרליין - אפילו לג'ייד כבר יש ליינים מעניינים יותר. מתי בפעם האחרונה הבאתם אותה במרקם חדש או במגוון צבעים מעניין? הסקרנות לא הרגה את החתול, היא רק הפכה אותו ליצירתי יותר...
סופטאץ' - יש לכם דיופים טובים למוצרי פרימיום וחבל שהם לא זוכים לתשומת לב המגיעה להם (לדוגמה הדיופים לשיידסטיק של מאק, ליין אדמה אינדיאנית הנהדר). תנו קצת יותר בשיווק, תכניסו קצת יותר צבע לעיצוב הדוכנים ותתחילו למשוך לנו את העין עם מרקמים מפתים. 

עד כאן המהפכות הקטנות שמעסיקות אותי. חלקנו מובילים מהפכות ממשל בכיכרות ערים ואילו חלקנו חולמות על מהפכות בעולם הצלליות והשפתונים - כל אחד והפינה שלו בעולם.... 
האם אתן מסכימות עם דעותיי על השינויים שצריכים לעבור המותגים השונים? האם יש לכן מהפכות משלכן למותגים אחרים? אם תשתפו כולם יהנו :-)

16 תגובות:

  1. חן חן יקירתי.
    מגיע לפרגן לגרלן כי באמת מרגישים שינוי מהותי.

    מה שכתבת על לנקום כל כך נכון, כל הפוקוס על המסקרות ואז מה קורה כשאחת כמוני אלרגית אליהן?.. אין הרבה על מה להסתכל שם. מדי פעם שים זרקור על המייק אפ או משהו, אבל זה לא זה כי זה בשוליים.

    בשאנל שומרים על איפוק יחסי, אני לא צופה שינוי מהותי שיהיה, משתדלים מאוד עם היציאות של הקולקציות המיוחדות.

    על אליזבת ארדן והשמונה שעות כבר כתבתי בבלוג על התמחור המופרך ושפשוט אסור לקנות אותם בארץ. אסור. ובשורה התחתונה המותג בארץ מאוד כבד ומשמים. השוואה מעניינת להלנה רובינשטיין! יש דברים בגו.

    במור מי שכידוע לא נחשבת למכורת מאק אבל קונה יחסית לא מעט מהם, הקולקציות ממוחזרות למוות. נדיר שאני קונה משהו של קולקציה ולא מהקבוע. על המחירים אין מה לדבר כשהמוצרים בארץ עולים לפחות 30% ומעלה יותר מארה"ב זה לא לעניין.

    על איל מקיאז' אין לי הרבה דברים חיוביים להגיד בשום תחום. התדמית שלהם פשוט הולכת ומדרדרת. לטעמי זה המותג הנחות ביותר מהמותגים המקצועיים.

    שלושת המותגים הישראלים האלו ובמיוחד קרליין וג'ייד משקיעים מאוד במיצוב ובנראות לאחרונה. עם זאת חיים קצת בלה לה לנד עם התמחורים. הרי יש מישהי שפוי שקונה אותם לא במבצע? הם במבצע תמידי זה או אחר. בכל מקרה, אני אישית לא קונה מוצרים שלהם בכלל.
    קרליין נסחפו לדעתי עם התוכן השיווקי ובכלל חיים בסרט.

    צריך להזכיר את שייסיידו שעשו מהפך יפה בסטנדים שלהם לאחרונה (אבל עדיין התמחור יקר בלי פרופורציה) ואת YSL שבדרך כלל לא מאכזבים.
    יש לי עוד המון מה לומר בנושא אבל אין לזה סוף...

    השבמחק
  2. אם הם ימשיכו ככה - אני צופה היעלמות של איל-מקיאג' וכן אליזבת' ארדן בשנים הקרובות. על איל מקיאג' אף אחד לא יבכה, אבל אליזבת' ארדן זה חבל נורא.
    לגבי המיתוג של החברות הישראליות - מסכימה איתך לגמרי שהן קצת יותר נוכחות לאחרונה (חוץ מסופטאץ' שאותם אני דווקא מחבבת יותר מהשניים האחרות). עם זאת - התמחור לא מוצדק נקודה. נכון שיש מבצעים אבל המבצעים של אחוזי הנחה פשוט משווים את המחירים לאלה של המותגים המיובאים ואני לא אוהבת מבצעי 1+1 שמכריחים אותי לשלם מחיר מלא. מלכתחילה אם המוצרים היו מתמוחרים ברמת ה-20-30 ש"ח לא היינו מגיעים בכלל למחיר המלא (100 ש"ח ומעלה), גם אם קונים 2 או יותר. התירוץ הקבוע הוא שהם צריכים לשלם גם לדיילות ושיווק בסניפים - אבל מתעלמים מנקודה חשובה אחת: אין חיה כזאת בחו"ל דיילות של חברות עממיות ולכן התמחור בהתאם. מכאן המונח: ע-מ-מ-י.
    השורה התחתונה היא שהיבואנים, היצרנים והמשווקים בארץ חושבים שהם חכמים יותר מהשיטה שעובדת בכל העולם ושהם יכולים להמציא את חוקי המשחק מחדש ואנחנו מטומטמות מספיק לאכול את זה. וזה מה שהכי מרגיז אותי בכל הסיפור הזה.

    השבמחק
  3. לגבי לנקום - המסקרות הן לא מוצר הדגל היחידי. מה עם הג'וסי טיובס? ילד אחד (לפחות..) נקרא על שמן.

    אין לי תובנות מעמיקות במיוחד לגבי השאר - אני מאוד אוהבת להתאפר אבל לא בקיאה בפכים הקטנים שמבדילים מותג יוקרה אחד מאחר.

    מה שכן, בעקבות קובלנותיך על המוצרים הישראלים עלתה לי מחשבה מעניינת. אני תוהה איך תיירות שמגיעות לארץ רואות את האופציות התמרוקיות שלנו (ההתוודעות לאיפור חדש ומרגש היא הרי מרכיב חשוב בחוויית חו"ל, תסכימי איתי).

    השבמחק
  4. מרג'ורי - צודקת שג'וסי טיובס היו הברקה של לנקום - אבל מאז עבר הרבה זמן והג'וסי טיובס כבר מזמן הספיקו להשכח....

    לגבי תפיסת תיירות את עולם הקוסמטיקה המקומי: יש לי הרבה חברות מחו"ל שמגיעות לכאן לביקורים ואני סוחבת אותן איתי לפעמים לשיטוטים בקניון. אני יכולה להגיד לך שכולן מסתכלות על הסופר פארם כבדיחה לא מוצלחת של ספורה.... מזדעזעות מהתמחור של מאק (אבל קונות בכ"ז! לכי תביני....) ומאד מאד אוהבות את הביוטי קייר! כן כן, אותה חנות של הכל בפחות מ-10 שקלים. יש כאלה שדורשות ממני לקחת אותן לשם לביקורים חוזרים ומצטיידות בהרים של דברים. מה שמוכיח - זול זה כוח.

    השבמחק
  5. הי,
    כתבה מקסימה, את צודקת בכל מילה ומילה.
    בייחוד על 3 החברות הישראליות שכנראה חוששות שאם המוצרים שלהם יהיו במחירים עממיים, יהיה פחד מלקנות אותם, מחשש של איכות ירודה.
    בכלל (כתבתי כבר להרבה בלוגריות) "שודדים" אותנו בארץ עם המחירים, שפתון של "גרלן" ב-270ש'(!!!???), למה אני צריכה לקחת משכנתא כדי לקנות לעצמי איפור? כבר ראיתי ביוטיוב מישהי בארה"ב ב"דראגסטור" קנתה שפתון של "רבלון" ב-1$ ! וגם זה 1+1, למה אני צריכה לשלם כמעט כפול על "מאק" בארץ? במזרח הרחוק - זול כמו בארה"ב, אבל לעומת זאת באוסטרליה "מאק" יותר יקר מאשר כאן. אין ספק שצריך להרים מחאה בסגנון ה"קוטג'"!!!!

    השבמחק
  6. מיכל - גרלן הם מוצר פרימיום בכל העולם ובארץ כמובן זה לא שונה. אני עוד מוכנה לקבל את רמת המחירים שלהם וקונה את המוצרים כשיש מבצעים משתלמים במיוחד (כמו מבצע 50% שהיה במשביר). מצד שני - יש הרבה מותגים אחרים שאין שום הצדקה ליוקר שלהם כאן - כמו המותגים העממיים מחו"ל וכן מותגים ברמה יותר גבוהה כמו אליזבת' ארדן שהתמחור שלהם, כמו שכתבתי, פשוט הזוי... מאק גם יקרנים כאן וחבל :-(
    את יודעת, אולי פעם נחשבנו למדינת עולם שלישית וכל מותג שנמכר כאן אמרנו עליו תודה - אבל היום זה כבר ממש לא כך ונדמה שהיבואנים בארץ פשוט לא קולטים שהמצב השתנה ושהמודעות של הצרכניות היום הרבה יותר גבוהה. וחבל שכך, כי אם היינו מתעלות את כל הסכומים שאנחנו מוציאות על קניות ברשת לקניות בארץ - כולם היו נהנים יותר.

    השבמחק
  7. מסכימה לגמרי, במיוחד לגבי החברות הישראליות. קרליין באופן ספציפי לגמרי חיים בסרט - את המייקאפ שלהם הם מוכרים ב-170 ש"ח. את המסקרה הם מוכרים ב-110 ש"ח. במחיר הזה אני כבר מעדיפה להוסיף עוד 20 ש"ח ולקנות מסקרה של קליניק. הם כמובן תמיד יוצאים במבצעים, אבל כמו שכתבת - אם רמת המחירים מלכתחילה הייתה נמוכה יותר, אולי לקוחות היו מעדיפות לקנות כחול-לבן.
    וגבי ג'ייד וסופטאץ' אין לי יותר מדי מה לכתוב, כי בסופו של דבר שלושת החברות האלה עושות את אותו הדבר.

    השבמחק
  8. מייקאפ של קרליין ב-170 ש"ח? פפחחחחחחח.....

    השבמחק
  9. אבל תמיד יש 1+1 ומבצעים דומים בחברות העממיות, ככה שכמעט אף פעם לא תשלמי את המחיר המלא עבור המוצר. מעולם לא קניתי שפתון של חברה עממית ב80 ש"ח, 50 לכל היותר, וגם זה רף עליון.

    השבמחק
  10. שרונה - נכון, במבצע 1+1 המחיר של כל שפתון בנפרד הוא שפוי, אבל למה להכריח אותי לשלם על שני שפתונים? אני רוצה לקנות שפתון אחד ב-40 ש"ח, ולא שיכפו עליי לשלם כפול מזה.

    השבמחק
  11. צודקת, זה באמת חיסרון. מצד שני אפשר לקחת במבצעים כאלו שני מוצרים, כגון שפתון + מסקרה ושילובים דומים, וגם אפשר לערבב בין מבצעי 1+1 של חברות אחרות. ככה אני בדרך כלל קונה.

    השבמחק
  12. מסכימה עם כל מה שנאמר פה. ארחיב בהמשך מפאת חוסר זמן.

    השבמחק
  13. אנחנו מחכות בקוצר רוח :-)

    השבמחק
  14. טוב חזרתי והנה רשמים שלי:

    גרלן- מותג מעולה שאני מתחילה לאט לאט להכיר אותו לעומק. נכון שליין הטרה קוטה הוא המפורסם אבל יש להם גם המון מוצרים אחרים, לא פחות טובים. התמחור מגוחך אבל עדיין יש הרגשה שאת מקבלת תמורה לתשלום. האיכות ללא פשרות.

    לנקום - בהחלט חייבים להתמקד במוצרים אחרים שלהם. יש להם ליין צלליות מדהים וגם פלטות אבל מישהו מכיר אותם?!ממש לא. רק מסקרות ומסקרות. הייתי עושה להם שינוי תדמיתי עם פרזנטרית אחרת מג'וליה רוברטס.

    שאנל- לא מסכימה איתך. יש להם ליין מעולה וגם קולקציות מוגבלות בזמן אחרון יוצאות ממש טובות. הם מכניסים צבע בצורה מעודנת וזה מה שאני מצפה משאנל. גם מאוד חשוב לדעת למי פונה הקהל - נשים בגיל יותר מבוגר משלנו עם אמצעים. תאמיני לי שאם מכירות שלהם לא היו טובות הם לא היו ממשיכים בקונספט שלהם. את צבעוניות משאירים ל-MUFA או מאק.

    אליזבת ארדן - מותג שלא מקבל מספיק תשומת לב בארץ וחבל אבל באמת התמחור הזוי. שישיגו מאפרים צעירים וכשרוניים ופרזנטרית מפורסמת ויתחילו לעבוד.

    מאק- אני דווקא הייתי מתלוננת על דבר אחר:ריבוי קולקציות. הייתי מעדיפה שישיעו בקולקציות מורכבות ומיוחדות ויצמצמו את כמותן. אבל נו, כנראה שזה מה שעובד בשבילם. הם בין החברות היצירתיות בתחום לדעתי ומה שאני מאוד אוהבת אצלם זהו הקונספט, חנויות נפרדות, מקצועיות והשקעה בהכשרת עובדים.

    איל מקיאג'- מותג פרחי. לא מתקרבת אליו. פעם אחת הייתי והספיק לי.וחבל כי יש להם מוצרים לא רעים סך הכל.

    ג'ייד/קרליין/סופטאצ' - לא, לא ולא.

    כפי שדנרה אמרה - שיסיידו נחמדים ביותר. את YSL אני מאוד אוהבת. קליניק ואסתי לאודר גם מותגים טובים שנותנים תמורה הולמת. ומה עם דיור?!מותג שמאוד מרגש אותי!

    השבמחק
  15. היה למה לחכות!
    לגבי שאנל - אני יודעת שהקטע שלהם זה סולידיות. מצד שני, גם המותגים היוקרתיים האחרים די דוגלים בסולידיות צבעונית, אבל כן מביאים אותה מידי פעם ביציאות צבעוניות (ראית את הקולקציה בהשראת קולור-בלוק החדשה של ג'יבנשי?). הייתי מאד רוצה לראות את התרגום של שאנל לטרנדים הצבעוניים יותר - דווקא בגלל שהם כ"כ טובים ואיכותיים בכל השאר.
    על התמחורים של כל המותגים בארץ באמת אין כבר מה להרחיב את הדיבור... במילה אחת - הזוי. אבל אני מסכימה איתך שיש מותגים שבכל זאת מרגישים תמורה למחיר כמו גרלן וכו'.

    ולגבי המותגים ה"טובים" - שיסיידו, YSL, אסתי לאודר דיור (האהוב עליי!) וכו' לא נכנסו לפוסט הזה כי אין צורך לדעתי לעשות בהם מהפכים :-)

    השבמחק
  16. את המותג היוקרת י של אליזבת ארדן ניתן למצוא במחירים כמעט כמו חו"ל באתר קוסמטיקס אונליין
    http://www.cosmeticsonline.co.il/

    השבמחק