‪Google+‬‏ ‪Google+‬‏
כמה מילים על הנושאים החשובים באמת.
לפניות, שאלות, בקשות וסתם להגיד שלום - אשמח אם תיצרו איתי קשר בכתובת israelmakeupblog@gmail.com

1.1.2017

השנה שהיתה וזאת שתהיה

הרשו לי, בין ים הסיכומים המדכאים שמסביב, לסכם את שנת 2016 קצת אחרת. נכון שבתמונה הכללית זאת הייתה שנה די מבאסת שבמהלכה נקטפו אין ספור אייקונים תרבותיים, ונדמה שאומה שלימה איבדה את שפיותה בנובמבר, אבל מבחינה אישית 2016 הייתה עבורי שנה לא רעה בכלל. אני חושבת שהדבר המשמעותי ביותר שהשתנה השנה, היה שהתרכזתי בעצמי. הקשבתי לעצמי, עשיתי דברים שנעימים לי, התרכזתי במטרות שחשובות לי. הרבה מציוני הדרך שאני אפרט מיד, יהיו קשורים למוטיב הזה בצורה כזו או אחרת וזה עשה לי רק טוב. בגדול - 2016 הייתה סבבה ואני ממשיכה ל-2017 עם אנרגיות חיוביות.


+ עברתי את גיל 30 בשלום. שנת 2016 הייתה השנה שבה נפרדתי משנות ה-20 שלי ועברתי לעשור הרביעי של חיי. זה נכון שתקופת יום ההולדת לא היתה מזהירה ולוותה בשלל מחשבות ייאוש, אבל זה עבר לי מהר מאד ותוך מספר שבועות מועט השלמתי עם הגורל ואפילו למדתי לחבב את הגיל החדש. להיפך, ככל שאני מתבגרת אני מרגישה חופשיה להתנהג בצורה צעירה יותר, ללבוש בגדים צעירים יותר, לעשות דברים שפעם לא העזתי. תם העשור שבו כל הזמן התאמצתי להיראות מבוגרת ואחראית יותר מגילי האמיתי, כעת נכנסתי לעשור הרבה יותר כייפי שבמהלכו אני מתכוונת לעשות ולהיראות בדיוק איך שבא לי ונוח לי.

+ סיימתי תואר שני. כשסיימתי את התואר הראשון לפני 6 שנים, בשארית כוחותיי, הרגשתי שלעולם לא ארצה לחזור שוב לאקדמיה. שהפרק הזה בחיי תם, אני עשיתי את שלי, תודה ושלום. ופתאום, זה קרה. חזרתי לאוניברסיטה, חזרתי לתואר שני, חזרתי למקצוע שלעולם לא חשבתי שאתעסק בו שוב. והאמת, היה כיף. לעשות תואר בגיל 30 לא משתווה לתואר בגיל 20. רמות הלחץ נמוכות עד בלתי קיימות, ההשתתפות בשיעורים הייתה מהנה ולא מטלה, והשנה האקדמית עפה במהירות הטיל. הוכחתי לעצמי שאני יכולה ויודעת לעשות את זה אחרת, שאני אפילו לא סטודנטית כל כך גרועה כפי שתמיד חשבתי וריפאתי את פצעי הטרואמה שנותרו מהתואר הראשון, וזה מבחינתי, היה שווה הכל.

+ הפכתי לעצמאית. טכנית, עזבתי את מקום העבודה האחרון שלי כשכירה במהלך 2015, אבל רק ב-2016 באמת יצאתי לדרך עצמאית, כולל פתיחת עסק, ניהול חשבוניות, גבייה מלקוחות ועריכת חישובי רווח מול עלות. צעד שהיה מפחיד ומאיים, הפך להיות הרפתקאה כייפית עם כמה מעידות לאורך הדרך, שמהן למדתי איך להתנהל טוב יותר בפעם הבאה.

+ היקמתי את ה-Social Girls. אם אתן עוקבות אחריי במדיות חברתיות, בוודאי שמעתן על המותג המשותף שלי עם לובה שרגא. בהמשך ישיר לאייטם הקודם, הקמת הסושיאל גירלס והמאמצים שהשקעתי בקידומו של המותג, הפכו את הדרך העצמאית של 2016 לכל כך הרבה יותר מרתקת וחווייתית. המותג קיים פחות משנה וכבר צברנו לעצמנו שם בתעשייה, עבדנו עם מותגים גדולים אבל גם נחשפנו לעסקים קטנים ומדהימים ולמדנו כל אחת ביחד ולחוד את נקודות החוזקה, את נקודות החולשה ואת הנקודות בהן אנחנו הכי SLAY ביחד.

+ אכלתי הרבה דברים טעימים. אם שנת 2015 הייתה השנה שבה ירדתי הרבה במשקל לשיא הנמוך ביותר של העשור האחרון, הרי ששנת 2016 היתה השנה שבה הותר הרסן והעלתי אם לא הכל, אז כמעט הכל בחזרה. אבל הדרך היתה כל כך כייפית ומלאה בחוויות טעימות ומענגות, עד שאין לי את הלב להתחרט על זה. לפעמים אני יורדת, לפעמים אני עולה, אבל בעיקר חשוב לי לא להתייסר על כל קלוריה שנזללה.

+ הפסקתי להיות תלויה ריגשית. אולי אחד השינויים הגדולים ביותר שעברו עליי בשנה האחרונה. בגדול, הפסקתי להיות סמרטוט הרצפה של העולם. אני לרוב אדם חיובי ומתמסר, במיוחד עם אנשים שאכפת לי מהם מאד, כך שתמיד אפשר לסמוך עליי להיות כתף תומכת לעת צרה, להגיש סיוע במצוקה ולהישען עליי ברגעי שפל. אבל, וזה אבל גדול, אם הצד השני בוחר לדרוך עליי בשעת שפל, להוציא עליי כעסים, להתייחס אליי בזלזול ולהתנהג בפאסיב אגרסיב ילדותי - הזמינות הרגשית שלי עבורכם תצנח פלאים החל מאותו רגע. השתמשתם בחוסן הנפשי שלי כשק החבטות הפרטי שלכם ללא שום התחשבות ברגשות שלי? אל תצפו שאני אהיה זמינה עבורכם עם חיבוק וחטיף בעת המשבר הבא.

+ הפסקתי להיות מושפעת רגשית. בהמשך ישיר לאייטם הקודם, הפסקתי לתת לאירועים כאלה לעצב לי את סדר היום. אחרי ששנת 2015 הייתה השנה שבה עברתי הכי הרבה טלטלות רגשיות, בשנת 2016 הכרזתי על הפסקת אש. לא עוד אתן לאנשים שסובבים אותי לעצב לי את הלך הרוח, להרוס לי את היום או לשבש לי תוכניות. אני אדם שנפשית לא מסוגלת להתמודד עם מצבי סטרס, והשנה החלטתי פשוט להתעלם ממצבים כאלה באופן מודע ולהמשיך עם החיים כאילו כלום לא קרה. 

+ הפסקתי להתאכזב. אני מרגישה שכשמגיעים לגיל 30 כבר יש תפיסה די טובה של העולם סביבנו. אני יודעת איזה אינטרסים יש לאנשים, אני כבר יודעת לזהות מי יעמוד בהבטחות ומי לא, אני צופה מראש מיהם הטיפוסים האלה שיאכילו אותי באין ספור אכזבות. שנת 2016 הייתה השנה שבה לא הייתי צריכה להתמודד עם לב שבור, כיוון שלא נתתי בידי אף אחד את הכוח לשבור אותו.

+ למדתי להפסיק להתנצל ולהרגיש חייבת. לפעמים אני מרגישה שאני עדיין לא לגמרי שם, אבל אני בהחלט בדרך הנכונה. אם לא נוח לי, אם לא נעים לי, אם אני עייפה, אם הנסיעה ארוכה, אם הלו"ז לא מתאים לי ואם הייתם דוחים אליי פעם אבל עכשיו מצפים שאעשה לכם טובה - אני פשוט אומרת לא. לא כל הצרות של העולם צריכות להיות מונחות על כתפיי, ובדרך כלל אני לא חייבת לאף אחד שום דבר. מסתבר שהעולם לא קורס אם אני לא יכולה ו/או לא רוצה לעשות משהו ועולם כמנהגו נוהג.

+ הרגשתי בנוח עם עצמי. הפסקתי להיות במדרף אחרי טרנדים, הפסקתי לנסות להרשים, הפסקתי להציג את עצמי לפי הסטנדרטים שנדמה לי שהסביבה מצפה ממני. אני מי שאני, ואני די שמחה עם מה שהפכתי להיות. לפעמים אני חדה, לפעמים עייפה ואיטית. לפעמים אני מתוקתקת וניראת טיפטופ, לפעמים כמו מאותגרת סטייל. לפעמים אני משקיעה באיפור, לפעמים אין לי כוח. אני לא שואפת לרף מסויים ולא מפעילה על עצמי לחצים מיותרים להגשים יעדים בעלמא. ומי שלא טוב לו? יום טוב לו.

+ למדתי להינות מהדברים שיש לי. זו הייתה השנה שבה הפסקתי לאגור ו/או לשמור דברים "יפים מידי". אחרי שעשיתי כמה סבבי ניקיון משמעותיים ותרמתי או זרקתי חפצים שחשבתי שלעולם לא אוכל להיפרד מהם, עשיתי לעצמי כלל להשתמש בכל הדברים שנותרו ולמצות אותם עד תום. נעלי המעצבים היקרות בארון? הן לא שם כדי שאביט בהן, אלא כדי לנעול אותן. הנר היוקרתי? להבעיר אותו ולהינות מהריח. הטרנינג עם החור שחשבתי ללבוש רק בבית? לזרוק לפח כי אף אחד לא ראוי להגיע לשפל כזה. זו השנה שבה החלטתי לא לשמור שום דבר לנדוניה, להשתמש במה שיש לי ואני אוהבת ולא ליפול לתוך רוטינה של שימוש בחפצים ישנים ומיושנים, כדי לשמור את הטוב ל"הזדמנות אחרת". אין הזדמנות אחרת, ההזדמנות האחרת היא החיים עכשיו.

+ למדתי לפנק את עצמי. זה אומר לשים בושם גם אם אני נשארת בבית כל היום. זה אומר לשכב יום שלם במיטה אם אני מרגישה קצת חולנית, בלי רגשות אשמה. זה אומר להשתמש בקרם הגוף עם הריח המטריף גם כשזה רק אני עם הפיג'מה בערב. זה אומר לעשות מנוי לנטפליקס כדי להתחפר למרתון צפייה בסדרות איכותיות יותר ופחות. זה אומר לקנות טלפון הכי חדיש ולהרגיש שמחה עם השידרוג ולא מבואסת מההוצאה. זה אומר להתמהמה קצת עם הקימה מהמיטה בבוקר חורפי קר וגשום, כי אני עצמאית ואדונית לזמן של עצמי. זה אומר להגיע ליכולת לשמח את עצמך, בלי להיות תלויה בגורמים חיצוניים שיעשו את זה בשבילך.

+ למדתי להעריך את עצמי. ביחד עם ההכרה שיש דברים שאני באמת לא טובה בהם (נייל ארט, למשל), למדתי להעריך את היכולות שלי בשדות אחרים. לדעת להרים לעצמך מידי פעם זה לא עניין של התנשאות או תעופה עצמית, כי הלקח הכי גדול שלמדתי הוא שכשעושים משהו עם בטחון, עושים אותו יותר טוב. כשאת כל הזמן בגישה שההצלחות שלך היו מקריות, עניין של מזל או צירוף מקרים, אף פעם לא תהי בטוחה ביכולות שלך. אם אני לא יודעת, אני אבקש עזרה. אבל אם אני יודעת מה אני עושה - אני אעשה את זה בדרך הכי טובה. במקביל, הגישה הזאת עוזרת גם להתמודד עם כשלונות. אם מלכתחילה את בטוחה במקום שלך, כישלונות לא הופכים לשואת אגו ואת יכולה לקום על הרגליים ולהמשיך האלה.

+ עשיתי שופינג איכותי. אי אפשר לומר שלא התניסיתי פה ושם עם סגנונות שונים לאורך השנים, אבל אני מרגישה שהגעתי לגיל שבו אני יכולה להסתכל על פריט על הקולב ולדעת מיד אם יתאים לי או לא. חצאיות עם גומי? לא. תכשיטים שונים ומשונים שלעולם לא אנעד? לא. שמלות בגזרת A? לא ולא. סוודר גולף? לא תודה. בניגוד לשנות העשרים במהלכן מבנה הגוף הוא דבר נזיל, לקראת גיל 30 הכל כבר מתחיל להתמצק ולהתקבע וזה המבנה שאיתו אני כנראה אבלה את העשורים הבאים של חיי. אני סבבה לגמרי איתו, וגם סבבה לגמרי עם העובדה שיש בגדים, הדפסים, גזרות וסטייל שלעולם לא יתאימו לי, או לחילופין - לעולם לא אוכל להסתכל עליהם ולחשוב שהם מחמיאים לי. נמאס לי מארון עמוס בפריטים שהם כמעט, מעדיפה ארון עם מספר פריטים של בדיוק. ההכרה הזאת איפשרה לי לעשות שופינג הרבה יותר איכותי עם פריטים הרבה יותר מחמיאים, מאשר לבזבז את הזמן והכסף שלי על דברים שבתיאוריה נחמדים, אבל במציאות אני לא יכולה לצאת איתם מהבית.

יש לי הרגשה שגם בסוף שנת 2017 כולם יסכמו אותה כשנה גרועה, כי טראמפ יהיה הנשיא, וסלבריטיז ימשיכו למות כדרכו של עולם, ורולדין כנראה ייגבו 20 שקלים על סופגניות תפלות בחנוכה הבא. אבל אני מאחלת לכן שתוכלו להסתכל אחורה על השנה שהייתה ולסכם אותה כטובה, כי כשהכל מסביב בוער, אין יותר מנחם ממיקרוקוסמוס של קשת בענן.



8 תגובות:

  1. מדהימה! כל כל מזדהה עם מה שכתבת ....
    שתהיה לך שנה אפילו עוד יותר מוצלחת מהקודמת. נשיקות ❤️

    השבמחק
  2. תודה לך שאת משתפת חוכמת החיים ♡
    אני יודעת שלי עזרת עד מאוד :)

    השבמחק
    תשובות
    1. ריגשת, שמחה שתרמתי ולו במעט ❤️

      מחק
  3. איזו שנה מדהימה עברה עלייך! יש פה כמה נקודות שמאוד אשמח לאמץ לעצמי לקראת 2017, תודה :)

    השבמחק
    תשובות
    1. חמודית, בטוחה שמצפה לך שנה של הרבה הישגים והפתעות :)

      מחק
  4. פוסט מקסים! בהחלט נראה שהיתה לך שנה מןצלחת! מאחלת לך עוד שנים רבות כאלה!
    וממרומי גיל 36 אני תמיד אומרת שהרבה יותר כיף וטוב להיות בת 30 ומשהו מאשר בת 20 ומשהו!

    השבמחק
    תשובות
    1. כולם אמרו לי את זה כשהתמרמרתי על יום הולדת 30, סירבתי להאמין אבל מה את יודעת - זה באמת נכון!
      תודה אפרת :)

      מחק