‪Google+‬‏ ‪Google+‬‏
כמה מילים על הנושאים החשובים באמת.
לפניות, שאלות, בקשות וסתם להגיד שלום - אשמח אם תיצרו איתי קשר בכתובת israelmakeupblog@gmail.com

8.8.2012

סיומו של המסלול, תחילתה של הדרך

התחלתי ב-80 ק"ג, סיימתי ב-74.8. הדרך שלי עם שומרי משקל הסתיימה אך לפני כמה דקות, וכבר אני מתיישבת לכתוב את פוסט הסיכום, כשחוויית השקילה האחרונה עדיין טרייה בראשי.
הייתה לי התחלה מהוססת וסקפטית כשלא ירדתי בשבוע הראשון כמו שציפיתי. לאט לאט נכנסתי יותר לעניינים ולקצב, הרגלי האכילה שלי השתנו והשתפרו, השקילות הראו ירידה משבוע לשבוע ומלבד שבוע אחד שבו עמדתי במקום רגעי המשבר היו מעטים ונדירים. אני לא אומרת שתמיד היה קל, אבל המוטיבציה לעמוד בפיתויים ולדבוק בתפריט שלי הייתה גבוהה, וגם אם נפלתי פה ושם זה לא גרם לי לשבור את הכלים ולהפסיק לשחק.
את הירידה במשקל אני מרגישה בעיקר בשבועיים האחרונים, כשהבגדים נהיים קצת רופפים והחגורות נסגרות חור אחד נוסף. זה נעים, זה נחמד וזה בעיקר עוטף אותי בתחושת סיפוק גדולה. עשיתי זאת! 
במסגרת הפוסטים שכתבתי בזמן שהייתי בתהליך, התייחסתי למגוון נושאים. כתבתי על דימוי גוף, על קבלה עצמית, על הקשיים והמכשולים. פחות עסקתי בכלים אשר הוענקו לי בתוכנית כדי להצליח בפועל, ועל כך ארצה להתעכב היום.

הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא תוכנית הנקודות. על מנת להכניס אותי מיידית לעניינים, קיבלתי עם הצטרפותי למפגש הראשון את חוברת נקודות פלוס לכיס, המותאמת לשיטה החדשה בשומרי משקל. בתוכה מצאתי פירוט של נקודות כמעט לכל מאכל שניתן להעלות על הדעת, ומה שהיה חסר שאלתי את המדריכה והיא השלימה לי חסכים ופערים. חשוב להבהיר לכל מי שלא מכיר את השיטה בכלל - שומרי משקל לא "מדברים" בקלוריות. נקודות פלוס מחושבות לפי ערכים תזונתיים שבאוכל מלבד קלוריות, כמו אחוזי שומן, פחמימות, חלבונים וסוכר. המיקוד כעת הוא על "מזונות על", כלומר על מזון שבריא ומשביע אותנו יותר, גם אם הוא לאו דווקא דל בקלוריות. המטרה? לאפשר לנו לבנות תפריט בריא ויעיל יותר ולהמנע מליפול בפח המוצרים ה"דיאטטים" שהם לפעמים זאב במסווה של כבש. 
אל חוברת הנקודות הקלאסית הצטרפה לאחרונה חוברת הנקודות של רשת ארומה ובה ניתן למצוא פירוט נקודות של כמעט כל מנה בתפריט הרשת. מעבר לעבודה שהיא מסייעת בבחירה נבונה של מנות בארומה, אני מוצאת שהיא מאד מסייעת לי גם בבחירת מנות במסעדות ורשתות קפה אחרות. מי שרגיל לאכול בבתי קפה כמוני, יודע שאין הרבה הבדל בין התפריטים במקומות השונים. כריך החלומי יופיע בכל תפריט, וכך גם השקשוקה, סלט הטונה והלאטה הגדול עם קצף. בעזרת התפריט של ארומה אני יודעת פחות או יותר ממה להזהר וממה להתרחק, גם במקומות שאינם ארומה. רוצות דוגמה? השקשוקה של ארומה מתומחרת ב-17 נקודות(!) שזה המון המון (בהשוואה לשקשוקה ביתית שבד"כ לא מגיעה אל מעבר ל-8 נקודות בהתפרעות מוחלטת). למה? כי שקשוקה במסעדה מוזרקת בתועפות של שמן ו-סוכר! כן, כפית הסוכר שאני מוסיפה לשקשוקה בבית הופכת לכמויות בלתי נשלטות בשקשוקות תוצרת חוץ ויוצרת מהמנה הפשוטה והמזינה הזאת מפלצת של נקודות. וזה עוד לפני שמתחילים לנגב את הרוטב עם לחם, כן..? ידע הוא כוח, וגם אם בוחרים להתעלם מהידע ולהזמין מנות משמינות דווקא, לפחות לא נוכל לטעון אח"כ "לא ידענו". 
חלק נוסף בתהליך, ולא פחות חשוב, הוא ניהול יומן אוכל שבועי. בשלושת השבועות הראשונים מקבלים יומנים מפורטים עם הסברים והצעות לתפריטים ומתחילים לכתוב בהם כל יום מה אכלנו ומה שתינו. ככה קל יותר לנהל מעקב נקודות יומי, לא מתבלבלים ולא שוכחים ובסוף היום מסכמים ורואים לאן הגענו והאם חרגנו. 
בתחילה זה היה לי מאד קשה ההתעסקות התמידית הזאת ברשימות וחישובים. לאט לאט למדתי שלא צריך לרוץ אחרי כל ביס לכתוב ביומן, אלא אפשר לחלק את המטלה לפעמיים ביום ולא מעבר. 
למדתי שהנייר סובל הכל, גם את החטאים הכי גדולים שחטאתי בהם (הייתה עוגת גבינה שמנת...... והיה צ'יפס.....). דווקא הכתיבה של החטאים היא מעין תרפיה לרגשות האשמה המלווים אותם. כשכותבים ומחשבים את הנזק, לפעמים מגלים שזה לא נורא כ"כ והחריגה לא איומה כמו שחשבנו. דווקא החטאים שאנחנו מטאטאות מתחת לשטיח, יש בהם את הפוטנציאל להצטבר ולהפוך את קערת הירידה במשקל על פיה. מעדתי? נשנשתי קצת יותר מידי? לא קרה כלום, כולנו אנושיים ואף אחד מאיתנו לא יושלך לצינוק בגלל פרוסת עוגה. לכל יום יש מחר, ומחר תמיד אפשר לקזז קצת ולעשות בחירות נבונות יותר, כדי לצמצם את נזקי יום האתמול.
 שיטת שומרי משקל נסמכת מזה שנים על גבי שנים על הפגישה השבועית, במסגרתה גם נשקלים על ידי המדריכה ומתנהל יומן מעקב אחרי כל גרם שיורד (או עולה לחסרות המזל שבינינו...). 
הפגישה השבועית הייתה אולי הדבר שהכי הרתיע אותי כשהתחלתי את התהליך. דמיינתי מעין פגישת "שמנים אנונימיים" במרתף חשוך, קבוצת אנשים אומללים וכבדים שמייללים על הלילה שעבר עליהם בהתקף בליסה מתוך המקרר.
אז זהו, שלא. בפגישה הראשונה שהגעתי אליה - הייתה מסיבה! אוכל, נשנושים ואפילו עוגה. אחת מחברות הקבוצה הגיעה למשקל היעד שלה וחגגה את סיום התהליך ביחד עם שאר החברים והמדריכה. פגישה שנייה? אותו הדבר! וככה כמעט בכל מפגש שפקדתי. תמיד יש סיבה לחגיגה, מפרגנים על כל גרם שיורד, נפגשים עם חברות מהשכונה ומשוחחים על דא והא. המדריכה קלילה וזורמת, הטיפים זרמו בשפע והיו מועילים ממש והפגישה השבועית הפכה למפגש חברתי נחמד, הפסקה נעימה משגרת השבוע הלחוצה והרגילה. אפשר להגיד שכולנו היינו באותה סירה, אבל הצטיידנו במצב רוח מרומם וברוח טובה ורצון ללמוד ולהצליח.
לכל מפגש היה נושא עליו דיברה המדריכה ומידי פעם קיבלנו דפי מידע שהכילו טיפים, הצעות ומתכונים קטנים ויעילים. חזרנו עם משהו לחשוב עליו בבית וליישם לקראת הפגישה הבאה, על מנת שלא נרגיש לבד בתהליך, אלא תמיד חלק מקבוצה שהיא בפריסה ארצית ומלווה אותנו בכל צעד.
מעבר למתכונים הקטנים שבדפי הפעילות השבועיים, קיבלנו גם חוברות עם מתכונים לארוחות מלאות ובין הייתר גם שיתופי פעולה עם גופים מסחריים. מצד אחד - כן מדובר בפרסומת. מצד שני, זו פרסומת שעוזרת לשומרת המשקל הממוצעת להרכיב מאכלים "טובים" ממוצרים שגם ככה כמעט כל אחד קונה בסופר. מי לא קונה גבינה בולגרית או צפתית מסדרת פיראוס של תנובה? וגם אם לא קונים פיראוס, את המתכונים הרי אפשר להכין מכל גבינה בעלת אחוזי שומן זהים של מותג אחר, וספירת הנקודות תהייה זהה.
מידי פעם קיבלנו גם קופונים לרכישת מוצרים מנוקדים כאלה או אחרים. שוב - שיתוף פעולה מסחרי אשר בסיסו בפרסומת, אבל כשהפרסומת חוסכת לי כמה שקלים מהכיס וגם מספרת לי כמה המוצר עולה לי בנקודות, ממש לא אכפת לי.
מתכונים מטעם שומרי משקל עם פירוט נקודות מדוייק ניתן למצוא גם באתר האינטרנט שמתעדכן על בסיס חודשי. הרבה מאכלים חדשים וטעימים אימצתי מתוך מאגר המתכונים, בין אם המודפס או המקוון. קציצות טונה? היו. מג'דרה? הייתה. עוגת פילו ופירות? נטרפה. סלט אבוקדו וצפתית ברוטב צ'ילי מתוק? אם הייתי יכולה הייתי אוכלת כזה כל יום!
מי שעוקב אחרי כאן ובעיקר בפייסבוק יודע שאני בשלנית קטנה וחרוצה, כך שהאפשרות לתעל את כישורי הבישול שלי למתכונים שלא יחריבו לי את הדיאטה הייתה חשובה לי מאד. בעזרת המתכונים האלה גם שמרתי על יצירתיות וגמישות בתפריט, וגם יכולתי להמשיך ולשחק עם קילופים, בישולים ואפיות. 
תשאלו תאכלס - אבל מה אכלתי? הכל. אכלתי הכל. רציתי טוסט? אכלתי טוסט. רציתי עוגה? אכלתי עוגה. השיטה אפשרה לי להתאים כל מנה לתקציב הנקודות שלי, אם רק אשכיל לבחור במרכיבים הנכונים ולמדוד את הכמויות. 
למדתי את חשיבותה של כוס וחצי כוס, של שקילה מדוייקת (כי הכי קל לאכול "בערך" ולפרגן לעצמך יותר משצריך) ושל ספירת כפיות וכפות. למדתי להקשיב לגוף שלי ופשוט להפסיק לאכול כשאני שבעה, כי לא צריך להגיע למצב של "אוי אני כ"כ מפוצצת שבא לי להקיא". וחוץ מזה - למה לשרוף את כל הנקודות על ארוחה אחת אם אפשר לשמור קצת לנשנוש קטן מאוחר יותר? 
למדתי לכלול ירקות טריים כל יום בארוחה העיקרית, ללא יוצא מהכלל. גם אם זו עגבניה אחת או אפילו הסלט הקטן ביותר. ירקות הם בחינם, הם עוזרים לתחושת שובע, ניתן לבחור ממגוון גדול (אם אוהבים) והוויטמינים שבהם יקרים מפז.
למדתי לנצל עד תום את הפינוק של 3 מנות פרי חינם ביום. ליצ'י, אבטיח, מנגו, דובדבנים, אפרסקים, נקטרינות, בננות, תפוחים, משמשים - רק לקנות טרי בשוק ולהנות. לשם הדוגמה - מנת ליצ'י היא 5 ליצ'ים, כך שלחסוך ממש לא הייתי צריכה.
מה מעולם לא היה לי?
מעולם לא ישבתי מול צלחת כמו הצלחת של בטי דרייפר בחג ההודיה. שיטת שומרי משקל כנראה עברה הרבה שינויים מאז הסיקסטיז וכמויות כאלה לא נראו אצלי אפילו בימי הקיזוז הכי חמורים שלי. הסלטים תמיד היו ענקיים ובריאי כמות, הצלחות מלאות ומשביעות ומעולם, אף לא פעם אחת, לא סיימתי ארוחה בתחושת רעב. 
אכלתי, שבעתי, נהנתי מהאוכל והיה לי טוב וטעים. דיאטה? רוב הזמן זה הרגיש לי כמו דיאטת השמנה, כשהסתכלתי על הכמויות שמותר לי לאכול. 
לאט לאט לומדים איזה מאכלים שווים את הניקוד הגבוה ואיזה לא. היכן כדאי לקזז ועל מה לא מוכנים לוותר בשום אופן. אצלי הועפו מהתפריט טונה בשמן, מיונז מלא ורסק עגבניות ממותק - שהם מרכיבים שמופיעים בהרבה מהמאכלים הרגילים שלי. לעומת זאת, לא הסכמתי לוותר על חלב מלא, על יוגורט לפחות 1.5% שומן (פרילי זה יאמי!), על היין החביב עליי בסופי שבוע ועל פריכית עם ממרח שוקולד. בניתי לי את התפריט סביב ההעדפות האישיות שלי ותמיד מצאתי את הדרך גם לשלב וגם לאכול נכון ובריא. והירידה במשקל? נמשכה משבוע לשבוע.

אז זהו, הגעתי לסיומה של הדרך. אחרי 9 מפגשים אני 5.200 קילו קלילה יותר. לא הגעתי למשקל היעד שלי שהיה 67 ק"ג, אבל גם לא ממש ציפיתי שאוכל לעשות את זה בחודשיים. אני אמשיך לצעוד בתוואי המסלול שאימצתי בשומרי משקל ואראה איך אני מסתדרת ללא המפגשים השבועיים והליווי הצמוד של המדריכה והקבוצה. 
זו ההזדמנות להודות למדריכות המקסימות הדר לייזרמן ולירון שלו שליוו את הקבוצה שלי בהומור, בקלילות וחלקו איתי ועם החברים האחרים המון ידע שימושי ומועיל. 
כמו כן, אני לא שוכחת להודות לכן הקוראות והעוקבות בפייסבוק שתמכתן, דחפתן, ייעצתן, שאלתן והצפתן אותי בהמון המון לייקים! אני לא מצטערת לרגע על ההחלטה שלי לכתוב על התהליך בבלוג, אני מאד נהנתי מהשיתוף ולפי התגובות שלכן - כך גם אתן!

ספרו לי יקירותיי - איזה טיפים יש לכן לשמירה על ירידה במשקל לאורך זמן?

תם אך לא נשלם!

גילוי נאות: הוזמנתי לסקר את שיטת "נקודות פלוס" מטעם שומרי משקל

19 תגובות:

  1. כמו שכבר כתבתי לך בפייסבוק, אני ממש שמחה שסיימת את התהליך מרוצה !
    היה כיף לקרוא על השלבים בדרך ולראות את הארוחות השונות שאכלת :) מהפוסט האחרון למדתי בעיקר על השיטה עצמה שלא ידעתי עליה הרבה לפני, ככה ששמחתי לקרוא אותו.
    מאחלת לך כמובן הצלחה בהמשך ושלא תפסיקי לאכול מה שאת אוהבת :P

    השבמחק
  2. פוסט מעולה ומלא בחיוביות!
    כמה טוב לשמוע שדבקת במשימה, בלי אובססיה, בלי למנוע מעצמך מאכלים ועדיין ירדת במשקל ונשארת שמחה! תמשיכי ככה כי נשמע שלא רק רזית אלא למדת תזונה נכונה מהי (לא יזיק גם לי, בלי קשר למשקל).
    טוב לראות שהחוויה בסניף שלך היתה חיובית, לאמא שלי לא היה את אותו המזל. היא ניתקלה במדריכת קבוצה נוראית, מרושעת ומשפילה. זה כבר עבר לטיפול המשרד הראשי.

    השבמחק
  3. כל הכבוד ותתחדשי על 5.200 הקילוגרמים פחות! פוסט סיומת יפייפה לתקופה מיוחדת. האמת שבתור מי שנאבקת בשמונה קילוגרמים קרוב לשנה אין לי הרבה טיפים. הצלחתי להוריד כ- 24 ואז עליתי 8 ואיתם אני תקועה כרגע... מצד שני יש גם צד חיובי בכך שעצרתי בעלייה של 8 ולא העליתי את כל ה 24.... אני חושבת שמה ששומר עלי כרגע זה הפחד של לא להגיע לקשור את השרוכים..
    בהצלחה!

    השבמחק
  4. וזוהי רק ההתחלה(להלהלה)...
    את לא מבינה כמה כיף לקרוא את זה מהצד השני! ההתרגשות שלך מורגשת עד לפה.
    יש לך סיבה להיות גאה, זה לא פשוט להוריד 5200, במיוחד בדרך מתונה ובריאה!
    ועכשיו- אנחנו נמשיך לעקוב בסקרנות ותמיכה=]

    השבמחק
  5. כל הכבוד!
    תודה על השיתוף, ממש עזר לי!
    המשיכי והצליחי!

    השבמחק
  6. לגמרי ההתחלה! ושתדעי לך שאת שההערה שלך בהשקה של בובי בראון שרואים עליי את הדיאטה עשתה לי את היום! D-:

    השבמחק
  7. תודה רבה! אין ספק שלשמור על המשקל לא פחות קשה (אם לא יותר) מלהוריד אותו. כל הכבוד לך על ירידה של 24 ק"ג!! זה המון!! מאחלת לך שלעולם לא תטפי מעל ה-8 ק"ג העודפים, ושגם אותם תצליחי להוריד ומהר :-)

    השבמחק
  8. תודה מותק!
    החוויה שלי בהחלט הייתה חיובית וגם את המדריכות שלי מאד אהבתי. מצער לשמוע על הניסיון של אמא שלך :-(

    השבמחק
  9. תודה יקירתי!
    היה לי חשוב לסיים את הסדרה עם הסבר מפורט על הסדרה עצמה, כדי שבאמת תדעו מה עברתי ומה עזר לי להצליח :-)

    השבמחק
  10. כל הכבוד :)
    כיף לקרוא פוסטים כאלה אופטימיים :)
    לצערי טיפים אין לי, אבל למדתי מהפוסטים שלך על תזונה נכונה והחשיבות שלה (לא רק לירידה במשקל) :) התזונה שלי לעומת זאת לחלוטין לא משהו לאחרונה.

    השבמחק
  11. את גורמת לי לרצות לחזור לספארקפיפל... כל יום אני אומרת שאחזור מחר :/

    השבמחק
  12. כיף לקרוא על התהליך שעברת, אני לגמרי שואבת ממנו השראה :)

    אני נגד דיאטות קיצוניות, בעצם אני נגד דיאטות בכלל. זו חוכמה קטנה לרעוב חודשים ולרדת במכה 15 קילו, כי אח"כ ממילא לא שומרים על המשקל הזה. בלי שינוי אמיתי באורח החיים אין שום אפשרות לשמור על המשקל. וזה משהו שאני מנסה לשנות בעצמי, לפעמים זה עובד ולפעמים לא.
    מאחלת לך רק הצלחה בתחום הזה

    השבמחק
  13. תודה! אני שמחה לשמוע שהצלחתי לתת כאן קצת משהו מעבר :-)
    אני גם נגד דיאטות הרעבה. תודה לא-ל לא הייתי מורעבת אפילו דקה אחת במהלך החודשיים+ האלה, ובכ"ז הצלחתי לרדת יפה. לכן גם אני כ"כ מרוצה מהשיטה.

    השבמחק
  14. תעשי היום את מה שאפשר לעשות מחרתיים ;-)

    השבמחק
  15. תודה! אני חושבת שגם אם לא דחוף למישהי לרדת במשקל, לאכול נכון זה עדיין חשוב מאד. לאט לאט מפתחים ומאמצים הרגלים חדשים, זה לא שינוי של לילה

    השבמחק
  16. כל הכבוד! זאת ירידה מאוד יפה במשקל! מידה שלה לא הולכת ברגל!
    ניסיתי את שיטת שומרי משקל ואיכשהו היא לא "עבדה לי". למה? מכל מיני סיבות.
    אני לא הצלחתי באמת להרגיש "חלק" בקבוצה. הרגשתי שמדברים יותר מידי על אוכל (לא יודעת על מה חשבתי שנדבר חחח) לא יכולתי לנהל את יומן המעקב בצורה מסודרת כמה שלא ניסיתי (אז לא היו יומנים יפים כאלה אלא דפים כאלה מאוד לא נוחים לרישום שאף פעם לא יכולתי להשתמש בהם אז השתמשתי בפנקס פושט)
    עם המדריכה הראשונה שלי הרגשתי שיפוטיות נוראית כל הזמן. אם אכלתי דברים לא בריאים (גם אם ספרתי) ננזפתי על התנהגות לא טובה ולכן עברתי לקבוצה אחרת. שם המדריכה סרבה לייעץ לי (כשנתקעתי) בגלל שלא הראתי לה יומן מעקב מסודר.
    אני צריכה יד קצת יותר "קלה" בעניין הזה. אני לא אובססיבית לאוכל, ולא חושבת על אוכל רוב הזמן. לא אוהבת לבשל, ואוהבת לאכול דברים "קלילים" שלא מצריכים בישולים מושקעים (אני גם ככה מבשלת רק לעצמי).
    הצלחתי יחסית אצל דיאטנית של קופת חולים אבל הכל הוחרב לאחרונה בין התוכנית א' לתוכנית ב' שלי שמחרבת הכל בערך בחיים שלי.
    מקווה בשבילך שתשכילי לנצל ונכון את הכלים שניתנו לך בשומרי משקל. מהפורום של לנדמרק למדתי שכאשר עושים תהליך, אם עושים אותו עם עצמנו (בהבטחות אישיות) לרוב, זה לא עובד. כאשר משתפים עם העולם שסובב אותנו יוצרים מחויבות גבוהה יותר לעצמנו וגם כביכול לסביבה. אז גם אם אין קבוצה של שומרי משקל, יש אותנו הקוראות הנאמנות וכמובן שיש את החברים שסובבים אותך, אני מאמינה שאם כולנו נהיה חלק לא תרגישי בחסרון הקבוצה ותוכלי להמשיך ולרדת עד למשקל היעד וכמובן לשמור עליו! :)
    המשך בהצלחה :)

    השבמחק
  17. אני מאד מתחברת למה שאת אומרת לגבי השיתוף, שגם זה היה דחיפה להצלחה. אחד החששות שלי לפני שהתחלתי את הסיקור היה שאם אכשל ולא אצליח להוריד זאת תהייה פאדיחה אדירה מול הקוראות. אמנם זה לא כ"כ ישב לי בראש בזמן התהליך עצמו, אבל בזמן כתיבת כל פוסט בהחלט היה בי חלק שהיה שמח שיש לי תוצאות לספר עליהן ושזה לא כישלון מוחלט. גם התמיכה והטיפים והעידוד מהקוראות כאן ובפייסבוק תרמה רבות!
    בסה"כ הייתה לי חוויה מאד חיובית, ולכן אני חושבת שיהיה לי יותר קל להמשיך עם זה גם הלאה

    השבמחק