‪Google+‬‏ ‪Google+‬‏
כמה מילים על הנושאים החשובים באמת.
לפניות, שאלות, בקשות וסתם להגיד שלום - אשמח אם תיצרו איתי קשר בכתובת israelmakeupblog@gmail.com

29.5.2013

אמנת הקניות שלי

על הרעיון לפוסט הזה אני חושבת כבר הרבה זמן, אבל קצת חששתי לפרסם אותו. אני לא מרגישה שהרגלי הקניות שלי בריאים יותר משל אנשים אחרים או שאני גורו פיננסים וניהול כספים, אבל מתכנים מסויימים שצפים לאחרונה ברשתות החברתיות, בקבוצות ובפורומים שאני פעילה בהם נוצרה לי ההרגשה שאולי בכל זאת כדאי לפרסם התייחסות שלי לעניין. 
מצחיק לפרסם פוסט "אנטי קניות" בבלוג שעוסק בצריכת מוצרי איפור וטיפוח, אבל בכל זאת הייתי רוצה לנסות להסביר למה אני לא רואה בבלוג שלי כמעודד צריכה ואיך אני משתדלת לשמור על האופי הזה. 


למה אין בבלוג מחירים של מוצרים? בוודאי שמתן לב שכבר תקופה ארוכה הפסקתי לפרסם מחירים של מוצרים שמתפרסמים בבלוג (אלא אם כן מדובר במבצעים יוצאי דופן). אני עושה את זה כיוון שבפועל אני חושבת שמחיר הוא לא פאקטור. מחיר מגלם הרבה יותר מאשר רק סך הרכיבים של המוצר, הוא מגלם מותג, אורח חיים, מיצוב וכו'. מבחינתי, המוצר נבדק לגופו, ולא ביחס למחירו. האכזבה שלי ממוצר שעולה 30 ש"ח היא זהה לאכזבה ממוצר זהה שעולה 300. על שניהם הוצאתי את כספי ומשניהם אני מצפה לביצועים טובים. בוודאי שקצת עצוב יותר להתאכזב ממוצר שעשה חור בכיס,  אבל זה רק כי יש לי כיסים שאפשר לפעור בהם חורים. אם היו לי כיסים מרופדים יותר, סביר שהייתי מתעצבת פחות. מחירו של מוצר מאכזב בדרך כלל לא מחריף את המחדל של המוצר, אלא סתם מעיד לרעה על קו האיכות של המותג.
לגישתי - אין רע הכרחי ברכישת מוצר יקר. אם קנית קרם פלאים ב-1,500 שקל, תבלי ותהני. עצם זה שאני לא חושבת שהקרם שווה את המחיר, לא שולל את הלגיטימציה של מי שכן. הבעיה מתחילה כשקונים 10 קרמים פלאיים ב-1,500 שקל, ועל כך ארחיב בהמשך.
למה אין בבלוג מכירות? מלבד מכירה אחת די קטנה שהתפרסמה כאן מזמן, לא היו מכירות בבלוג. זאת מהסיבה הפשוטה שאין לי מה למכור. אני לא קונה דיופים, אני לא קונה "כדי שיהיה", אני לא מחדשת מלאים לפני שהמוצרים הקודמים מסתיימים - אין לי סטוקים. אני קונה מה שאני צריכה ולא לפני שאני עורכת מחקר לגבי המוצרים שאני מתכוונת לקנות. כך יוצא שאני כמעט ולא קונה אכזבות, אלא באמת עושה שימוש קבוע בלפחות 90% מהאוסף שלי. כיוון שהאוסף שלי לא מאד קטן (אבל גם לא עצום), אני חושבת שזה הישג נאה. אני אוהבת את המוצרים שקניתי, נהנת מהשימוש בהם ובדרך כלל גם אין להם תחליף מהאוסף שלי, ולכן לא בא לי לזרוק אותם הלאה. 
למה אין בבלוג פוסטים בנושא HAUL? אולי כי זה מסוג הפוסטים שאני הכי מתעבת. עשית קניה? יופי, תשמרי את החשבונית ותאפסני את המוצרים במגירה. פוסט שהוא קניות למען קניות הוא פשוט מתועב בעיני. מעולם לא סבלתי את סוג הסרטונים האלה ביו-טיוב ועיסוק אובססיבי בכמה קניתי, איפה, מתי, איך ובאיזה מחיר, כשמאחורי המדברת עומדת שידה עצומה המכילה עוד 2,000 מוצרי איפור שכנראה זהים כמעט לגמרי לאלה שקנתה כעת - פשוט מוחקים את ההערכה שלי לרוכשת. אולי אני אפגע כאן בכמה מהקוראות שלי, אבל אני חייבת לאמר זאת - צריכה מופרזת היא לא דבר להתפאר בו, בדיוק כמו שאף אחד לא רוצה שיצלמו אותו בבולמוס אכילה כפייתי מתוך המקרר.
למה אני לא קונה במבצעים? זו שאלה שמנוסחת קצת בכלליות. כשאני קונה - אני תמיד קונה במבצע. אבל עצם זה שיש מבצע לא אומר שאני קונה. אולי פעם ההתניה האוטומטית של קנייה אם יש מבצע היה נכון. מבצעי 50% היו נדירים והפציעו רק פעם בכמה חודשים, ואתרים רבים בחו"ל לא ביצעו משלוחים חינמיים לארץ. אבל כעת, כשמבצעי 50% ואפילו 60% צצים כל שני וחמישי, אני לא מבינה את הנהירה המטורפת הזו לרכוש רק כי התפרסמה מודעת מבצע בעיתון. אם אני צריכה לקנות משהו, בוודאי שאנצל את המבצע. אבל לפעמים אני תופסת את עצמי משוטטת בין הדוכנים במחשבה "טוב, יש מבצע, צריך לקנות משהו" ועוצרת בעצמי לפני שיקרה אסון. זה בדיוק מה שהמשווק רוצה שתחשבו - המבצע הוא חד פעמי, ל-24 שעות ורק לחברי מועדון, לא תנצלי? בסופו של דבר, תוציאי הרבה יותר כסף על דברים שאת ככל הנראה בכלל לא צריכה, מאשר אם היית קונה מוצר אחד שאת צריכה במחיר מלא ללא מבצע. החישוב הוא פשוט. כן, זה נחמד לצאת עם שקית עמוסה ב-5 שפתוני יוקרה, אבל האם באמת היית מוציאה את הסכום הזה מהכיס אם לא הייתה מודעה מפתה בעיתון? תחשבו על זה. אני קונה במבצעים רק אם הרכישה משתלמת לי - כלומר רק אם אני משלמת את אותו הסכום שהתכוונתי להוציא (או פחות) על מוצר אחד שאני צריכה ומקבלת כבונוס עוד מוצרים. אם המבצע גורם לי לרכוש יותר מוצרים משתכננתי ולשלם יותר ביוקר, מבחינתי אין דיל ואני חוזרת הביתה.  
למה אני לא קונה דיופים? כי בעיני זה מיותר. לא רק מיותר, אין דבר יותר מיותר מזה. אם יש לי פלטת צלליות אפורה שאני אוהבת, הסיכויים שאקנה פלטת צלליות אפורה נוספת הם אפסיים, אלא אם כן נותנים לי אותה בחינם. למדתי מזמן שעל העפעף אפור מטאל מפלטה של גרלן נראה זהה לחלוטין לאפור מטאל מפלטה של MUA, אז בשביל מה? אני אוהבת לקנות כדי להעשיר את האוסף שלי בצבעים וטקסטורות חדשות, לא סתם לצורכי המאגר וכדי שאוכל לסמן וי על ניסוי של כל מוצר חדש היוצא לשוק. לדוגמה, כמעט התפתתי לאחרונה לרכוש סומק קרם חדש של טופשופ בגוון אפרסקי נפלא. שניה לפני שנתתי את הוראת הרכישה, נזכרתי שיש לי סומק אפרסקי משגע של YSL שאני מאד אוהבת - אז בשביל מה שניים? כדי ששניהם יירקבו במגירה לפני שתהייה לי הזדמנות להשתמש אפילו במחציתם? אמנם הסומק של טופשופ עולה רק 30 ומשהו שקלים, אבל ברמת העיקרון הוא מיותר לי לחלוטין!
למה אני לא קונה הרבה באתרים חו"ליים? אני קונה, אבל שוב - רק מה שאני צריכה. באתר בחו"ל לפעמים הפיתוי הוא כפול. גם מותג שאין בארץ, גם מחיר מבצע וגם משלוח חינם, מה יכול להיות רע? לפעמים באמת אפשר למצוא מציאות שחבל לפספס, אבל לרוב אנחנו שוב נופלות לבור של רכישת מוצרים שאין לנו באמת צורך בהם. שמעו לי, עדיף להחליט לרכוש פלטה אחת יקרה שתהייה שימושית עבורכן, מאשר להוציא את אותו הסכום על 12 עפרונות שפתיים בגוונים נרדפים רק כי המחיר סבבה. 
למה אני לא מאמינה ב"עוצר קניות"? כי זה שווה ערך מבחינתי לדיאטת כסאח. חודש אחד תהי חדורת מוטיבציה ותקפידי, בחודש הבא הכל יתפוגג וההוצאות יחזרו ויעלו. כמו כל דבר בחיים, גם קניות ללא הגבלה זה לא משהו שאפשר לחתוך במכה אחת. אם הגעת למצב ש-100% מהמשכורת שלך מתבזבזת על קניות ובילויים והתאריך בו מופקדת המשכורת הוא מבחינתך תאריך שחרור לתת דרור לכרטיס האשראי - את נמצאת בבעיה שעוצר קניות לא יפתור. כמו בדיאטה, שינוי הרגלי חיים צריך להיעשות בהדרגה ובצורה מפוקחת, וכל שיטה אחרת סופה כישלון. עד כמה שזה לא נעים, עדיף להכיר בעובדה שאולי יש לך בעיה שצריכה פתרון עמוק יותר ולהתמודד איתה, מאשר לפתור נקודתית עם פלסטר זמני.
האם אני לא קונה בכלל? אז זהו, שלא. כמו שאתן רואות לפי מצעד המוצרים בבלוג, אני בהחלט מתחדשת לי פה ושם בכיף רב. ההבדל הוא בכמות ובעלות. כשהייתי צעירה יותר קניתי המון שטויות ובזבזתי על זה הרבה כסף לשווא. מאז למדתי, ואלה עקרונות שאני מיישמת לגבי כל רכישה, לא רק בתחום האיפור.
  • 1. אני קובעת תקציב של קניות - קניות אימפולסיביות ייעשו רק אם לא יעלו על 2 בחודש ולא בעלות של למעלה מ-30 ש"ח למוצר. כך יוצא שאני מזמינה כל מיני דילים מאתרים או רוכשת שפתונים במבצע בפארם, כל עוד זה עומד בתקציב. 
  • 2. קניות של מוצרים מתכלים לא ייעשו אם המוצר הקודם לא הסתיים. זה נכון לגבי מייקאפים, קונסילרים, פודרות וכו'. אני לא קונה רק כי עכשיו יש מבצע וזה יישב במגירה.  עוד חודשיים כשבאמת ייגמר לי המייקאפ, רוב הסיכויים שגם אז יהיה מבצע ואז אפשר לקנות. 
  • 3. קניית מוצר בסכום של למעלה מ-150 ש"ח חייבת להיות מוצדקת - אני לא קונה סתם כי בא לי, או סתם כי יש מבצע. 150 ועוד 150 ועוד 150 על כל מיני מוצרי "סתם" יכולים להצטבר לאלפי שקלים שנעלמים מידי חודש מההכנסות ואת לעולם לא יודעת לאן הם נעלמו ולמה הברונזר ההוא היה כל כך הכרחי עבורך.
  • 4. קביעת תקציב חסכון - יש לי הכנסות מסויימות בחודש, יש לי הוצאות מסויימות בחודש (מהסוג השוטף כמו טלפון, שכירות וכו'), ויש לי יעד חסכון חודשי (ריאלי, לא 50 שקלים כדי להשקיט את המצפון). כל מה שנשאר מעבר יכול להיות מנוצל לקניות ובילויים, אבל זה לא בהכרח אומר שאני חייבת לנצל את כל הסכום כל חודש. זה שיש 1,000 ש"ח פנויים בחשבון הבנק, לא אומר שחייבים לשרוף כל אגורה מתוך ה-1,000! 
  • 5. אני מפרגנת לעצמי - בא לי משהו מאד? ראיתי משהו יפה ממש והמחיר לא נוראי? אני מפרגנת. הוצאות שחורגות מהתקציב מידי פעם בפעם הן לא הקש שישבור את גב חשבון הבנק. אין סיבה למה לא להתפנק מידי פעם, גם אם זה לא הדבר ההכרחי והנחוץ ביותר בעולם וגם אם הוא קצת יקר. אנחנו כולנו אנושיים ובדיוק כמו שאפשר לחטוא מידי פעם בעוגת גבינה שמנת עשירה, כך אפשר לחטוא ברכישת סומק יוקרתי ולא ממש נחוץ אבל עושה נעים בלב. הסוד הוא מידתיות, פינוק מידי כמה חודשים זה בסדר, אבל כשאת מוצאת את עצמך "מתפנקת" כל שבוע, כאן כבר יש בעיה.
  • 6. אני מפעילה שליטה עצמית - זו אולי הנקודה שכל אחד צריך למצוא בה את האיזון שלו. מבחינתי, איבוד שליטה הוא דבר מכוער בכל אפיק בחיים. קניות ללא מעצורים זו דוגמה למצב שאדם לא יודע להגיד לעצמו "עצור", שאדם לא רואה את הנקודה בה הוא כבר קנה מספיק, יש מספיק חפצים בארון, ההוצאות זורמות כמו מים. זה לא עניין של כסף, או רמת השתכרות או גודל תיק המניות בבנק, זה פשוט עניין של אישיות. האם אני רוצה להיות בן אדם שלא יכול להקשיב לעצמו, שעושה מה שהחברה והפרסומות אומרים לו לעשות, שקונה רק כי אפשר וזה קל? או שאני רוצה להרגיש שיש לי מידה של שליטה על היצרים שלי ואני מסוגלת לעצור בעצמי? וזה נכון לגבי כל דבר בחיים. אדם עצבני, כעסן ורגזן לא יכול להאשים את הירח והכוכבים כשהוא צועק ומקלל, הוא יכול להאשים רק את עצמו שאיננו מסוגל לשלוט בתגובות שלו. כך גם בקניות - מצבים לא נעימים באמת הם כשלא מצליחים לשלם משכנתא או אוכל, אני לא רוצה לראות את עצמי במצב של חדלות פירעון רק כי התחשק לי לקנות עוד צללית ועוד בגד ועוד עציץ למרפסת.

כדי לא לסיים את הפוסט בנימה פסימית מידי, אני רוצה לשתף אתכן בכמה טיפים שאולי יעזרו בארגון ההוצאות על איפור בפרט ושופינג בכלל:
תקבעו גבול אחסון - נשמע מטופש, אבל עבורי זה מאד עובד. כשנגמר לי מקום האכסון, אני מיד עוברת למצב של סינון ועצירת רכישות חדשות. לדוגמה, קבעתי שאוסף הלקים שלי מוגבל למילוי קופסת גלוסיבוקס אחת (בעמידה!). כשאני קונה לקים חדשים ואין להם מקום לעמוד, מיד אני מתחילה לסנן לקים ישנים, לקים שירד לי מהם החשק, לקים שהפורמולה שלהם מעצבנת וכו'. תופתעו לגלות כמה דברים תוכלו לסנן החוצה כשרק מחפשים. חלק מהדברים עוברים הלאה לתרומה וחלק לפח. זה נכון לגבי כל דבר - מדפים לבגדים בארון, אכסון לנעליים וכו'. מכירים את הקריקטורה של חדר שנראה מסודר, אבל מאחורי הדלת הסגורה של הארון מסתתר הר של חפצים שרק מחכה ליפול החוצה? אני לא רוצה להגיע למצב הזה.
הסירו את עצמכן מרשימות תפוצה של מבצעים - אין דבר מפתה יותר ממייל על מבצע חדש. כדי למנוע את הפיתוי, פשוט מסירים את הכתובת מרשימת התפוצה של החנות/אתר. בסופו של דבר, אם תרצו לקנות משהו תגיעו לחנות וכבר יספרו לכם על המבצעים הקיימים שם. אם אתן מוצאות שמיילים מהסוג הזה מפתים אתכן לבצע רכישות שלא הייתן מבצעות אלמלא קיבלתן אותם, עדיף לא לדעת ולא לשמוע.
בצעו מחקר לפני כל רכישה - אל תקנו סתם. גם אם בא לכן לקנות סתם, תבצעו מחקר רשת. היום כל המידע הוא נגיש ואי אפשר לקנות מוצר, להתאכזב ולהגיד "לא ידעתי". גם אם אתן רואות משהו פתאומי שבא לכן לרכוש, תבדקו מה המידע הקיים עליו ואולי זה יוריד לכן מהחשק. ב-90% מהמקרים כשאני מבררת לגבי סוואטצ'ים/ביצועים של מוצרים שסתם תופסים לי את העין, אני מגיעה למסקנה שלא מדובר במוצר השנה והרכישה שלו תהייה מיותרת עבורי.
יום ללא קנייה הוא יום חסכון - לא כל יום צריך לקנות ולא כל יום צריך לצאת כסף מהארנק. יום שבו לא הוצאתן ארנק אפילו פעם אחת, הוא מבחינתכן יום שבו חסכתן לפחות 50 שקלים. זה נראה אולי מועט, אבל אם תצברו 3 ימים כאלה בשבוע, תחסכו 600 ש"ח בחודש שהם 7,200 ש"ח בשנה. עבור חלקנו - זו משכורת נוספת! וזה רק בהנחה שהשופינג היומי הלא מתוכנן שלכן מסתכם ב-50 ש"ח בלבד. 
אל תכנסו לסופר פארם/המשביר/ניו פארם/אפריל - פעם לא הייתי יכולה לבקר בקניון כלשהו מבלי לעשות סיבוב חובה בכל סניפי הפארם האפשריים ולצאת מכולם עם שקיות. לא עוד. אחרי שצברתי אין ספור רכישות מטופשות ומיותרות לחלוטין, פשוט הפסקתי עם זה. לא צריכה צמר גפן במבצע, לא זקוקה לעוד קרם גוף שיצבור לי אבק על השידה, לא מעוניינת בדיל של מסקרה ומייקאפ ב-90 ש"ח. אם אני צריכה לקנות משהו, אני נכנסת. אם מוצרי איפור/טיפוח לא נמצאים ברשימת הקניות שלי, אני פשוט לא דורכת שם כף רגל. עם כל העקרונות היפים שלי, אני מעדיפה לא להעמיד את עצמי בפני פיתויים.
תקבעו תקציב קניות - אם בכל זאת יצאתן לקניון ואתן יודעות שלא תעמדו בפיתוי של ביקור במבצע 50% באפריל, תקבעו לעצמכן תקציב לבזבוז ואל תחרגו ממנו. אני מבטיחה לכן שאם תקבעו הוצאה של 100 שקלים ולא מעבר, פתאום שום דבר לא ייראה לכן שווה את הסכום הזה ובסוף תקנו משהו הרבה יותר זול. תנסו!
אל תשתתפו בפורומים מעודדי צריכה - אני בטוחה שהנקודה הזו תכאב לרבות מהקוראות שלי שהן חברות בפורומים פעילים וקבוצות שוקקות חיים, אבל לפעמים אין ברירה. הפורומים וקבוצות הפייסבוק העוסקות בנושא של איפור/טיפוח עמוסות בצורה הזויה בעדכונים על שופינג, מבצעים, שופינג, מבצעים מבצעים, שופינג, מבצעים. אין לזה גבול ואין לזה סוף. אם אתן מרגישות שכל תמונה של ערימת מוצרים שהתקבלה בדואר או כל עדכון חם מהשטח על 50% הנחה גורמת לכן לצאת ולעשות קניות לא נחוצות, פשוט תחתכו את רמת ההשתפות שלכן בפלטפורמות האלה. אני לא אומרת שצריך להפוך להרמיתים מתבודדים, אבל ביקור חד יומי בקבוצה/פורום והתעדכנות רק בסיפורים "החמים" לאותו רגע מספיקה לגמרי. צריכה גוררת צריכה ולפעמים זה גורם לך להרגיש שאם כולן דהרו למשביר וקנו 4 מסקרות ב-400 ש"ח, גם את מחוייבת לעשות בדיוק אותו הדבר. אתן לא, ואתן לא חייבות להיות חשופות לתכנים האלה 24/7. 

לסיכום, חשוב לי להגיד שיש עוד הנאות בחיים מלבד איפור וקניות. הרי אנחנו קונות כדי להשתמש ולהנות, אז למה לא לנצל באמת את מה שיש לנו כבר בבית? באופן אישי, כואב לי הלב על דברים שאני קונה ובסוף שוכבים בחוסר מעש על מדף. הקנייה הנוספת היא לא מה שתביא לנו את האושר או את הסיפוק האישי, ורק עלולה להחמיר מצבים של חוסר יציבות כלכלית ויחסים עם הסביבה. אם הבוס מעצבן, ההורים מנג'סים, הבן זוג אדיש ובעל הבית רוצה להעלות את השכירות - כל אלה בעיות שלא יפתרו ברכישת פלטה חדשה או נעליים נוצצות. תרגישו טוב לכמה דקות, אבל מה הלאה? תחשבו על זה.

זהו בנות (ובנים!), אני חושבת שחפרתי מספיק. אני יודעת שזה נושא שאולי לא נעים לדבר עליו, ואולי תצא לי כאן תדמית של קמצנית או חסכנית מידי, אבל באמת שלא אכפת לי. אם עזרתי אפילו לקוראת אחת לשים גבול לקניות ולאזן את רמת ההוצאות שלה, אני מרוצה. אני מקווה שכמו שאני לא רואה בבלוג שלי מקום המעודד צריכה ללא מעצורים, למרות העיסוק ב"אוסף" של מוצרים, כך גם אתן לא רואות אותו ככזה. אני גם מקווה שבכל זאת אספתן מכאן כמה טיפים שיעזרו לכן!

דעתכן (גם אם היא חולקת עליי) תתקבל בברכה!


29 תגובות:

  1. פוסט מעולה, אני מסכים עם כל מילה.

    לאחרונה התחלתי לרכוש יותר איפור מבעבר - לתיק המקצועי, כי אני לא מתאפר

    ופתאום היתה לי תחושה שעוד מעט אעבור את הגבול, והתעורר בי צורך לשליטה עצמית שאת מתארת

    תודה על התזכורת והגישה הלא-עדרית

    : )

    השבמחק
  2. פוסט קדוש, כל מילה באבן. כל הכבוד על הגישה!!

    השבמחק
  3. אני מזדהה איתך בהרבה דברים, אבל בעיקר בהמנעות מפוסטים של הולס כי הם חסרי פואנטה לחלוטין לטעמי, וזה אגב אחד הדברים הראשונים שחשבתי עליהם כשפתחתי את הבלוג שלי, מה שמסביר למה אין לי כאלה:)
    בקשר לעוצר - מסכימה מילה במילה! למדתי על עצמי בפעמים שכן ניסיתי לעשות סוג של עוצר, זה תמיד נגמר רע. חודש לא בזבזתי כלום ואז בשבוע קניתי כמה עשרות מוצרים :/
    וכנ"ל לגבי דיופים - בכל האוסף יש לי אולי דיופ אחד, או 2 וגם זה בהגזמה.
    פוסט מעולה!

    השבמחק
  4. תודה!
    וותיקות הבלוג יידעו שבתחילת הדרך פרסמתי משהו כמו שני פוסטים של הולס, אבל מאז הפסקתי כי ממש לא היה לי נוח עם זה. חוץ מזה, שהמציאות היא שאין לי הולס לדווח עליהם כי אני לא קונה בצורה כזו...
    לאחרונה פרסמתי פוסט פתיחת קופסא מאייהרב, שעם זה אני דווקא בסדר. תמיד כשאני עושה הזמנות ומפרסמת את התמונה בפייס אני מקבלת מיליארד בקשות ללינקים והסברים על המוצרים, כבר העדפתי לרכז את זה :-P
    לגבי דיופים - שונאת אותם! תמיד כשבמקרה אני קונה משהו שדומה למוצר שכבר יש לי באוסף אני מתרגזת, כי ככה האוסף שלי נותר משעמם!

    השבמחק
  5. הו תודה! בהחלט משמח לשמוע, פחדתי משטף תגובות "די לקמצנות" וכדומה :-P

    השבמחק
  6. תודה!
    אם אתה מאפר בהחלט ניתנת לך הזכות לקנות מלאי למזוודה, אבל אני יכולה גם להבין איך זה יכול להיות מכשול ליפול בו, כי אז בעצם כל קנייה היא "רק למזוודה". לכולנו יש את הנקודות החלשות שלנו אבל כל עוד יש מודעות והצורך לשליטה עצמית מתעורר בך - אני מאמינה שתהיה בסדר :-)

    השבמחק
  7. זה גם עוזר שמקבלים מוצרי חינם מחברות איפור לפרסום בבלוג

    השבמחק
  8. הבלוג קיים רק שנתיים ומתוכן אני סוקרת מוצרי יח"צ שנה וחצי. את עקרונות הצריכה שכתבתי בפוסט, לעומת זאת, אני מיישמת כבר למעלה מ-4 שנים, כך שאין שום קשר בין הדברים.
    חבל שאת מתעלמת מהנקודה שהדגשתי, שהפוסט מדבר על צריכה בכלל של כל סוג קניות, וממש לא מוגבל רק למוצרי איפור וטיפוח. בגדים, נעליים, אביזרים וכו' אני לא מקבלת בחינם מאף אחד.

    השבמחק
  9. אם היית כותבת את זה כפוסט טיפים זה היה מעולה. את גם כותבת יפה והכל, אבל ההתנשאות הזו והנסיון להטיף מוסר... הם ממש מיותרים ואת פשוט יורקת לבאר שממנה את שותה.


    השאלה היא מאיפה בא הצורך שלך לבקר את רוב קהל הקוראות שלך... לדעתי זה מיותר לחלוטין.


    ואת זה כותבת לך מישהי שלא הוציא שקל על איפור יותר משלושה שבועות

    השבמחק
  10. הוציאה - לא הוציא :) אני בחורה. ואני באמת חושבת שהביקורת הגורפת שלך וההילולה העצמית מעידה על אישיוז קלים. גם למי שמוציאה הון על איפור יש אישיוז, אבל בואי לא נהפוך את עצמנו לקדושים

    השבמחק
  11. אז ככה. הפוסט מעולה ומבורך. סוף סוף מישהו אמר משהו בעל משמעות בעולם הקפיטליסטי הזה. עם זאת...יקירתי...יש לך קופסה שלמה של לקים של גלוסיבוקס...את יודעת מה גודל הקופסא שלי? מכירה את חטיפי הבריאות? הלקים שלי עומדים בחלק הצר של הקופסא בצלע הצרה במספרים אולי אולי יש לי חמישה הכוללים מונע הצהבה. שמן לעור בבקבוקון לק ושה ויט לייבוש מהיר. צר לי על טעויות ההקלדה אני בקושי רואה את המוקלד. יום מקסים ותודה על החיזוק לא לבזבז.

    השבמחק
  12. תודה!
    אני חושבת שעם דוגמת הלקים שלך פספסת את הנקודה של הפוסט. אני לא אומרת כמה צריך שיהיה, או קובעת גבול מסויים. אני אומרת שכל אחד צריך לדעת לקבוע את הגבול של עצמו. אם הגבול שלך הוא קופסא קטנה יותר - יישר כוח. אם הגבול שלי הוא קופסא מעט גדולה יותר - אני משתדלת לעמוד בו ולא להוסיף על כך.
    המטרה של הפוסט היא להסביר את הדרכים באמצעותן אני מתמודדת עם חשק לקניות, פרסומות ופיתויים אחרים, אלה פשוט הטיפים והגבולות האישיים שלי. כל אחד מוזמן לאמץ שיטות אחרות שעוזרות לו יותר

    השבמחק
  13. צר לי שזו הדרך בה בחרת לראות את הפוסט.

    כבר בראשיתו טרחתי והדגשתי שאני לא גורו לניהול כספים או יועצת פיננסים. זו פשוט סוגייה שמעסיקה אותי ומפריעה לי והחלטתי לפרט בבלוג את הדרכים באמצעותן אני מתמודדת איתה והגישה שלי לנושא הקניות.

    האם מי שמפרסם פוסט המעודד אכילה בריאה, צמחונות או טבעונות הוא מתנשא על כל אלה שלא אוכלים כמוהו? לא נראה לי שהיית מגיבה בנושא כזה באותה הצורה.

    לא ברור לי מאיזה באר אני שותה שאליה אני יורקת. אני לא שותה מאף באר, להיפך, בדיוק כמו כולן אני רק עוזרת לבאר הרווחים של רשתות הפארם להתמלא ולעלות על גדותיהן, וזו בדיוק הנקודה שרציתי להדגיש כאן.

    אם תשימי לב - אדם שאין לו בעיה לא מחפש דרכים לפתור אותה. אני הודיתי בכך שיש לי בעיה לפני מס' שנים ומאז אני מנסה למצוא דרכים לעזור לעצמי להתגבר עליה. האם לדעתך זה הופך אותי ליהירה? נו שויין....

    השבמחק
  14. אני ממש מסכימה איתך. אני גם גדלתי למציאות של לחסוך למשהו גדול וטוב, וגם אני קניתי מערכת דיסקים שלושה מגשים (חתיכת נוסטלגיה!), ואני באה ממקום שאם אין צורך ואין כסף פשוט לא קונים. היום, כואב לי להוציא יותר מ 150ש"ח על מוצר כלשהו, ואני מודה שלפני שבועיים נפלתי. מה שקרה זה שאני עשיתי בדיוק את מה שאת אמרת, הלכתי כמו עדר אחרי קבוצות הטיפוח, הייתי בטוחה שהדבר שאני הכי צריכה בעולם זה פלטת נייקד של אורבן דיקיי. בחיים שלי לא שילמתי 180ש"ח על צלליות ופתאום זה... כשהיא הגיעה אלי חטפתי הלם... על זה שילמתי? 180ש"ח? על מה ולמה? מה לעזאזל חשבתי לעצמי? הרי אם הייתי צריכה לחשוב על זה רגע, אם הייתי מחפשת פלטת צלליות כלשהי- זה בוודאי לא הפלטה שאותה הייתי רוכשת, אז מה לעזאזל קרה פה?
    אני חושבת שנסחפתי אחרי משהו שנראה לי כמו "נורמה" אחרי שנחשפתי אליה. שנים של התנזרות כלכלית ונפשית מאיפור (רכשתי רק במבצע, רק אם אני צריכה, רק אם אני לא יכולה לחיות בלי זה), הרגשתי שאני לא מבינה כלום והנה אופס יש פה המון בנות שיודעות משהו מהחיים שלהן ואני אי שם בארץ הקמצנות, הרחק מאחורה.
    תודה לך ששמת לי מראה מול העיניים, החזרת אותי למציאות האמיתית שלי. הגעת כמו לאסו ומשכת אותי חזרה אחורה. היה לי קצת קשה לקרוא את זה כי אין משהו יותר גרוע מלגלות שאני עושה את כל הטעויות האפשריות בגלל שאני פתאום "נגררת", המציאות כואבת וטוב שכך. אז שוב תודה לך.

    השבמחק
  15. פסיכולוגית, ברגע שאמרת אוסף בעצם נתת לגיטימציה לקנות ולאסוף לכן לחדשות הייתי ממליצה לאטום את האוזניים למשמע כל מה שמזכיר את המילה "או.... ":-D

    השבמחק
  16. נכון ההולס מרגיש כמו שוויץ נטו. הוא מעניין עד רמה מסויימת. אולי מספק את יצר המציצנות אבל בשלב מסויים מבינים שזה גם בזבוז זמן לצפות בהם.

    השבמחק
  17. מה שאני לא מבינה, זה שיש הסכמה כזו רחבה ומנגד, הקבוצות מלאות בתמונות על רכישות, הבלוגים מלאים בעדכונים על רכישות, קבוצות ההחלפה עמוסות במוצרים, וכו' וכו'..

    לי באופן אישי המגירות העמוסות (למי שלא עוסקת בתחום כמקצוע) נראות מוגזמות לחלוטין ואני מסכימה עם הרבה מהכתוב אבל כשאני רואה את התגובות אני לא יכולה שלא לחשוב, האם כל המסכימות באמת מתנהגות באופן שאת מדברת עליו או בעיקר היו רוצות להתנהג כך..

    השבמחק
  18. אני חושבת שהפוסט שלך יפה, מצד שני אני חושבת שגם למעיין יש נקודה שבחרת להתעלם ממנה.

    אם את מקבלת מיחצן משהו שאהבת - אז זה משהו פחות לקנות, לא?

    אני רוצה להדגיש שזה לא נאמר מצרות עין, מכיוון שאין לי נגדך דבר ובכיף מצידי תקבלי מלא מוצרים, אלא שלא ניתן להתעלם מכך שזו המציאות, וחבל שלא התייחסת לכך בפוסט, גם אם החלטותיך מלוות אותך מלפני הבלוג. זה לשם הגילוי הנאות, כמו שאת מפרסמת בתחתית כל פוסט, ותודה לך על זה.

    גם, שימי לב שכל ביקורת בתגובות את נוטה לדחות בטיעונים שכוללים מלל רב, ולא עוצרת לראות אולי יש שם משהו או שיש לאנשים חוויות שונות - בהחלט יכול להיות שמישהי תחווה כתיבה של מישהי אחרת כמתנשאת, ואין בכך רע - אם לא היית מעוררת חוויה כנראה שהיית משעמם, ואם לדעתך אין ולו דבר, אז אני לא מבינה למה את צריכה לדחות כל טענה וטענה שהעלו בתגובות. לא היה עדיף להקדיש את המלל להודות על תשבוחות?

    השבמחק
  19. מסכימה עם הרבה מאוד מהדברים שכתבת.
    ששומרים על כמה כללים בסיסיים (קונים מה שצריך, לא נופלים לכל מייל שמגיע ומכירים את מה שיש בבית) יותר קל לומר לא. לקנות עם העיניים זה לא טוב,בשום תחום.
    שומרת את הרשומה לימים קשים:)

    השבמחק
  20. וואו, אחד הפוסטים החשובים!
    פעם הייתי קונה כמעט ללא הכרה - הרווחתי בעיקר בגדים, אבל באופן כללי הוצאתי 90% מהמשכורת שלי "כי חיים פעם אחת".
    היום אני לגמרי מעדיפה איכות על פני כמות, ומעדיפה לקנות בחוכמה.
    לא שזה אומר שאין לי דגדוג קבוע בין האצבעות (בעיקר אם היה לי יום קשה, או רבתי עם חברה, או אפילו אם קרה לי משהו מרגש וחיובי באותו יום - ההתניה כבר קיימת אצלי כמו אצל רוב האנשים בתרבות השפע), ולא שזה אומר שלא יוצא לי לפעמים להישבר ולקנות שטויות שאני לא ממש צריכה. אבל בשנה האחרונה חל אצלי מהפך אמיתי:
    בעלי ואני שנינו היינו סטודנטים במשרה מלאה השנה. ידענו שאנחנו לא נצליח לחסוך כסף משתי המשמרות השבועיות שיצא לי לעבוד, אבל החלטנו לעשות שינוי מחשבתי וכלכלי, כדי שלא ניגרר לאוברדרפטים וחובות עתק
    החלטנו שיש לנו תקציב בזבוזים של 200 ש"ח לחודש עבור כל אחד מאיתנו - זה כולל מסעדות, שופינג (לא שבעלי מתעניין בשופינג כהוא-זה), סרטים, מסטיק בקיוסק - כל מה שלא נכלל בקניה השבועית בסופר, בחשבונות הבית-סלולרי-תרופות-מוצרי ניקוי וקוסמטיקה בסיסית. כלומר - קרם פנים-גוף וכו' כן נכלל בהוצאות ה"סופר" ולא בתקציב ה-200 ש"ח שלי, וגם האיפור היומיומי שלי - כי אלו דברים שאני משתמשת בהם קבוע וגם אותם - קונה בעת הצורך בלבד, ובמבצע לעומת זאת - אם בא לי גוון חדש של אודם - זה נכלל בתקציב הבזבוזים שלי לאותו חודש.
    החודשיים הראשונים היו קשים לשנינו, ובעיקר לי. אבל אנחנו עומדים יפה במשימה כבר 8 חודשים - ולמעט חריגות קטנות (לכבוד יום ההולדת שלו ושלי למשל) - אנחנו הצלחנו להצטמצם מתקציב בזבוזים לא רשמי של למעלה מ-1000 ש"ח לחודש (בחודש טוב!) - לסה"כ בזבוזים של 400 ש"ח יחד! והיו גם חודשים שבהם שנינו הצלחנו לא לבזבז את כל ה-200 של כל אחד מאיתנו - ככה שבחודש שלאחר מכן היה לנו קצת אקסטרה! מי היה מאמין!
    עוד משהו - כמו שנכתב בפוסט - גם אנחנו החלטנו לעשות שינוי מחשבתי בנוגע למקום שהדברים תופסים לנו בבית.
    לא נקנה מיונז בסופר במבצע של "השני בחצי המחיר" - גם אם היינו מסיימים את שתי צנצנות המיונז לפני שיפוג תוקפו - כי ההוצאה הנוספת של ה-50% על המיונז השני (שכרגע אנחנו לא צריכים) היא מיותרת כרגע (כביכול חסכנו 50% על הצנצנת השניה - אבל בפועל הוצאנו 50% מיותרים שיכולנו לוותר עליהם כרגע), מה גם שאת הצנצנת השניה צריך לאחסן איכשהו, וגם ככה המזווה שלנו תמיד מלא עד אפס מקום.
    אנחנו משתדלים לקנות לפי הצורך - רק כשמשהו עומד להיגמר (אלא אם המבצע הוא באמת במחיר חד פעמי שיתרונותיו עולים על החסרונות, וגם על זה אנחנו משתדלים לחשוב פעם ופעמיים). ברור שנעדיף לקנות את המוצר הזול ביותר ברמת האיכות שאנחנו מעוניינים בה, אבל לא נתפתה למבצעי "השני ב...".
    ממש תודה על פוסט חשוב!! שבוע מקסים

    השבמחק
  21. איזה תגובה נפלאה, תודה!

    מה שאת כותבת זה בדיוק המהות של הפוסט. אני לא אומרת שקניות זה רע או שאסור לבזבז בכלל, אלא שחייבים להיות מודעים לרמת הבזבוזים שאנחנו מגיעים אליה ואם יש בעיה אז שתהיה מוכנות לשלוט בה. מה שעשית עם בעלך נשמע לי כמו פתרון נפלא - מבזבזים לפי תקציב וככה גם מרגישים שחוסכים אבל גם לא מרגישים מקופחים מבילויים.
    כל הכבוד ובהצלחה!

    השבמחק
  22. מקווה שלא ייפלו עלייך הרבה ימים קשים :-) אבל בכל מקרה כמו שאני מכירה אותך את בחורה מאוזנת ושקולה כך שאני סומכת עלייך :-)

    השבמחק
  23. אני לא חושבת שההסכמה נובעת מכך שכולם מתנהגים כמוני, אני חושבת שההסכמה היא שמדובר בנקודה שאולי ראוי להתייחס אליה. אני לגמרי מקבלת גם תגובות של אנשים שאומרים לי שהם לא חוסכים, ולא עושים חשבון, אבל פתאום הפוסט הזה גרם להם לחשוב על זה ואולי יפתח להם דרך לשינוי בעתיד.
    בכל מקרה, איך שכל אחד מתנהג עם הארנק הפרטי שלו זה עניינו, אני רק רציתי לחשוף את נקודת המבט שלי בעניין ואולי לתת השראה לאחרים :-)

    השבמחק
  24. תודה ביאנה!

    מצד אחד, לקנות דברים שאת לא חושבת ששווים את הכסף זה תמיד באסה. מצד שני, אם את בן אדם חסכני ושקול מטבעך, אם קנית פעם אחת משהו שהוא לא בהכרח שווה כל אגורה ולא מצדיק את ההוצאה זה גם לא נורא. תלמדי מזה לפעם הבאה אבל אל תתבאסי יותר מידי ותשתמשי בצלליות בהנאה :-)

    השבמחק
  25. אני מעריכה את זה שניסחת את התגובה שלך בצורה מכובדת, ולכן אתייחס אליה לגופה.

    מבחינתי מוצרי יח"צ הם לא תחליף לקניות ואסביר למה.

    בניגוד לדיעה הרווחת, בלוגריות לא "בוחרות" מוצרים שיישלחו אליהן, אלא בד"כ מקבלות את המוצרים בתור עובדה מוגמרת. זה אומר שהרבה פעמים אלה לא דברים שהיית בוחרת בעצמך, או גוונים שאת אוהבת ולפעמים זו אפילו לא השקה שמעניינת אותך.

    על המוצרים אני כותבת כיוון שזה מרחיב את היקף הסקירות בבלוג ומאפשר לי לספר לקוראות על מוצרים שאחרת לא היו רואות כאן וגם להעביר עליהם את דעתי, אבל זה לא גורם לי לרצות לקנות פחות. להיפך, כשאני מקבלת מוצר יח"צ שאני מאד אוהבת, זה רק מעודד אותי לצאת ולרכוש עוד ממנו, כמו שקרה עם כמה וכמה שפתונים, מייקאפים, קרמים וכו'. כך שלא רק שזה לא חסך לי, זה גרם לי להוציא יותר :-)


    אני חושבת שהנקודה שאני מנסה להסביר פה היא משהו שמבחוץ אי אפשר להבין, כי זה נראה כאילו אנחנו מוצפות בערימות של מוצרים נחשקים ונהדרים - אבל זה באמת לא כך. להיפך, 70% ממוצרי היח"צ שאני מקבלת אני מעבירה אח"כ הלאה בגלל חוסר התאמה, או כי מצטברים אצלי כבר יותר מידי מוצרים מאותו סוג, או שאני רואה שהם יושבים לי סתם באוסף ותופסים מקום כי אני לא משתמשת בהם מספיק.


    בסופו של דבר, אין תחליף לתחושת הקנייה האישית של מוצר שתופס לך את העין ועושה לך חשק, והרבה פעמים זה גם מוצרים שבכלל לא נמכרים בארץ כך שאין להם כאן הפצות יח"צ.
    אני מקווה שהסברתי את הנקודה הזו בצורה טובה מספיק, כי בשורה התחתונה זה לא נכלל בפוסט כי באמת לא מדובר מבחינתי בתחליף קניות כלשהו....

    השבמחק
  26. כבר מזמן רציתי את הפלטה של laroc וכך התפתיתי ורכדתי אןתה הספורה בבלק פרייגי האחרון. עשיתי חשבון שעלותה 50+14 משלוח תעלה לי 64 דולר ואם אקנה הספורה והוסיף עןג פלטה ועוד אקבל דוגמיות שוות חינם אשלם רק 56 דולר. ועם המשלוח של buy2usa יצא לי 76 במקום 64. לא נורא חשבתי. אבל עכשיו התברר שהמשלוח עולה יותר וכך נאלצתי לבחור במשלוח ימי או שכל העיסקה הלא כל כך פנטסטית תעלה עוד 13 דולר. אז עכשיו אני מחכה....40 יום.....מאוכזבת מעצמי שהייתי חייבת לפנק את עצמי בעוד משהו לאחר שכבר קניתי ממילא כמה דברים כמו מברשות בסיגמא כי בבלק פרייידי אין משלוח וכו. זה ממש כמו בדיאטה. נשארים עם סלידה עצמית.

    השבמחק
    תשובות
    1. אם כבר קנית אני תמיד בעד להנות מהקניה ולא לבכות על חלב שנשפך. אבל בהחלט להסיק מסקנות וללמוד מטעויות בשביל הפעם הבאה!

      מחק
  27. אני חושבת שזה אחד הפוסטים הכי חשובים שקראתי ובדיוק בזמן שאני חושבת על זה אני מוציאה קרוב לחצי משכורת כל חודש רק בסופר פארם/משביר ויש לי מבחר דיי גדול ולדעתי כמו שאמרת עדיף שיהיה משהו איכותי ולא אוסף של הרבה מוצרים תודה על השיתוף :}

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רחלי! זה היה פוסט שהיה לי חשוב לכתוב ולפרסם ואני שמחה מאד לשמוע שהצליח לעזור ולעורר נקודות למחשבה :-)

      מחק