‪Google+‬‏ ‪Google+‬‏
כמה מילים על הנושאים החשובים באמת.
לפניות, שאלות, בקשות וסתם להגיד שלום - אשמח אם תיצרו איתי קשר בכתובת israelmakeupblog@gmail.com

30.4.2017

הפסקתי להשתמש בחומצה?!

לא, זה לא קליק-בייט, באמת הפסקתי להשתמש בחומצה. למשך חודש שלם. 
חודש שבמהלכו שחייתי בלי החומצה הגליקולית שלי, ושרדתי כדי לספר את הסיפור. מדוע עשיתי את זה ומה היו המניעים שלי לצעד כל כך מטופש וחריג? מיד אסביר.
סיימתי צנצנת של חומצה ולפני שמיהרתי לפתוח חדשה, התגנבה לי מחשבה ללב. אולי העור שלי התרגל? אולי אני לא צריכה את זה בכלל על בסיס קבוע? אולי כל היתרונת שאני חושבת שהיא נותנת לי הם בעצם מסע שכנוע עצמי מפואר? אולי אני צריכה להקשיב לעצות של מי שמטיפה לשגרת טיפוח מכילה ועדינה שלא שורפת או עוקצת או יוצרת שום ריאקציה בעור שלי? אז אמרתי, ננסה. כל השגרה שלי נמשכה כרגיל, מלבד המוצר האחד והיחיד הזה שהפסקתי להשתמש בו. 
להלן התוצאות המחרידות:


1. העור שלי התחפספס: המרקם של העור שלי מאד חלק ורך וכל שמן, סרום או קרם שאני מורחת מחליקים עליו בצורה משיית ונספגים בצורה מושלמת. חושבות שנולדתי עם הקסם הזה? לא ולא, מסתבר שזה הכל עבודה של החומצה. 
יומיים אחרי שהפסקתי להשתמש בחומצה הרגשתי שצמח לי עור של קרוקודיל. הפנים שלי הרגישו מחוספסות וכשמרחתי מוצרי טיפוח הרגשתי שהם לא נספגים לחלוטין ולא מותירים תחושה חלקה על העור. למרות שהמשכתי בשגרת פילינג עדין של הניקוי הכפול, ההרגשה החלקה החזיקה מעמד רק בערב ובבוקר העור חזר להרגיש צמיגי ולא נעים כמו גב של ארמדיל. אני חושבת שיותר מהכל, זה הדבר שהפריע לי הכי הרבה, אחרי שהתרגלתי לתחושה של עור חלק כמשי.
למה זה קרה? יפה ששאלתן. כיוון שאחת הפעולות של חומצה גליקולית היא שחרור של תאים מתים, ככל שמשתמשים בה על בסיס קבוע היא כל הזמן חושפת שכבות חדשות של העור ונפטרת משכבות ישנות שמעמיסות עליו והופכות אותו למחוספס. ברגע שהפסקתי להשתמש בחומצה, התהליך הזה נפסק והעור שלי חזר לאגור תאים מתים וחסרי תועלת והרגשתי את זה בצורה חד משמעית, השינוי היה עד כדי כך דרסטי. אם מעולם לא השתמשתן בחומצה יהיה לכן קשה להבין למה אני מתכוונת, כי אתן לא יודעות עד כמה העור שלכן מסוגל להרגיש חלק ורך.



2. פצעונים לא החלימו - למען הגילוי הנאות ייאמר שלא יצאו לי יותר פצעונים מהרגיל. מהבחינה הזאת שגרת הניקוי והטיפוח שלי נותנת עבודה ולא גורמת לי למרעין בישין מהסוג הזה. מצד שני, תמיד יש לי את הפצעונים ההורמונלים בזמן הקבוע של החודש והם.פשוט.לא.נעלמו. הם צמחו כדי להשאר, בנו חומה ומגדל ותקעו יתד במאחז בלתי חוקי על שטחים כבושים. בקיצור - נתקעתי עם סימנים אדומים ונפוחים על הפנים שסירבו להחלים בזמן סביר.
תשאלו מה זה זמן סביר? אני רגילה שזמן ההבשלה והדהייה של פצעון הוא לא יותר משבוע. בימים הראשונים הוא מבשיל לו ואחרי שאני מרוקנת ממנו את כל הזיפט (כן, אני בהחלט מתעסקת עם הפצעונים שלי ומזרזת את ההיעלמות שלהם) יורדת הנפיחות ונשאר סימן אדום שתוך שבוע נעלם. שוב, מסתבר שלחומצה הייתה יד בדבר ובלעדיה הם נשארים תקועים על הפרצוף שלי חודש שלם ולא מראים סימנים לעזוב, גם אחרי שהנפיחות יורדת הסימן האדום נשאר ונשאר ולא דוהה. עם העור שלי זו בעיה אמיתית כיוון שאני גם מאד בהירה כך שכל פגם נראה עליו מאד בולט, וגם העור שלי מאד שקוף כך שפצעון אדום נראה אדום מאד ועבדתי כמו סיני במפעל של זארה כדי לכסות אותם עם קונסילרים ומייקאפים.
למה זה קרה? זוכרות את נושא ההתחדשות שמשפיע על המרקם של העור? אז זה משפיע גם על תהליך ההחלמה של הפצעונים. כיוון שהחומצה מגלה שכבות עור חדשות, היא בעצם נפטרת בתהליך מזורז מהשכבות "הפגועות" שהפצעון ישב עליהן ומגלה את העור הבריא מתחתיו מהר יותר. בנוסף, חומצה גליקולית היא אחד התכשירים היעילים ביותר לטיפול בפיגמנטציה ולכן היא מעלימה את הצלקת האדומה והמעצבנת, במיוחד בכל הנוגע לפצעונים טריים שאך זה נולדו ומתו (טיפול בצלקות ישנות ועמוקות לוקח יותר זמן). 


3. יצאו לי נמשים וכתמי שמש - אני אדם מנומש, אבל לא הרבה יודעים את זה כי בשנים האחרונות הנמשים שלי היו תחת שליטה עם החומצה הגליקולית. יש לי נמשים בהירים מאד שיוצאים רק אחרי חשיפה לשמש, אבל הם בהחלט קיימים ומפוזרים על האף ועל הלחיים. כאן המלחמה שלי חייבת להיות כפולה כיוון ששימוש במקדם הגנה טוב מונע מהם לצאת, אבל גם אני לא מושלמת ולא מחדשת מקדמי הגנה על הפרצוף לאורך היום (כיוון שאני בדרך כלל מאופרת) וגם חובשת משקפי ראיה שמחמירים את הקרינה על איזור העיניים והלחיים. לכן אני צריכה להזהר מאד עם הנושא הזה, ואכן בחודש האחרון שגם נהיה חם והשמש להטה במהלכו, ראיתי מספר קטן של נמשים שצצים. אבל הכי גרוע, והדבר שגרם לי לחזור לאלתר לחומצה - צץ לי כתם שמש חדש מתחת לעין. אפשר להבחין בהבדל בין כתמי שמש לנמשים רגילים (כי גם נמשים הם סוג של כתם שמש אבל יצוצו בעיקר למי שיש נטייה אליהם) בכך שכתמי שמש הם גדולים וכהים יותר ונראים כמו פיגמנטציה של ממש. זה היה רגע ה-SOS שגרם לי להבין: עד כאן עם הניסויים, הגיע הזמן לחזור לחומצה.
למה זה קרה? חומצה גליקולית היא אחד התכשירים היעילים ביותר לטיפול בפיגמנטציה מכל סוג שהוא, בין אם צלקות של פצעונים ישנים או כתמים מהשמש. במהלך השימוש בחומצה לאורך 4 שנים דהו לי כמעט כל הנמשים והיא מנעה מנמשים חדשים לצוץ ולתפוס צבע על הפנים שלי. גם נמשים שצצו, נעלמו כלא היו תוך זמן קצר כיוון שהחומצה מטרגטת את האזורים שנפגעים ומתקנת את הפיגמנטציה. כנ"ל לגבי כתמי שמש ופיגמנטציה חמורה יותר שנובעת מהזדקנות ונזקי קרינה. כיוון שלא השתמשתי בחומצה ולא התרחשו תהליכי ההתחדשות המואצת של העור, אזי לאורך החודש הבשיל לו כתם השמש עד שתפס צבע וצץ לי על הפרצוף. החומצה הגליקולית גורמת לעור להיפטר מהמלנין ש"שוקע" לשכבות האחרונות של האפידרמיס ומבהירה את הכתמים שעודף המלנין יוצר. מאז שחזרתי להשתמש בחומצה, הכתם הולך ודוהה בתקווה שייעלם בקרוב לגמרי.

לסיכום, לעולם לא שוב. 
גם אני לפעמים לא בטוחה בעצמי וגם אני קוראת הרבה מידע ברשת וצופה באלף סרטונים שמחלקים עיצות מכל טוב עולם הטיפוח. המסרים שחלחלו לי היו שאולי אני טועה, אולי שגרת הטיפוח שלי לא באמת טובה מספיק, אולי המוצר הזה שאני משתמשת בו בנאמנות כבר 4 שנים לא באמת עושה את העובדה ואני צריכה לאמץ מוצרים אחרים שלא יעקצצו לי על הפנים או יצרו לי ריאקציה כלשהי. אולי אני צריכה להתנסות יותר, להתחיל רוטציה של מוצרים חדשים, לפתוח לעצמי אפיקים.
בפועל, זה התברר כאסון. כל הדברים שהפריעו לי על הפנים מאז גיל ההתבגרות חזרו במלוא העצמה, כל הפגמים שהעור שלי נולד עם נטייה לפתח קישטו את הפנים שלי לאורך חודש שבו גיליתי שאני באמת, אבל באמת, יודעת יותר טוב.
אחרי 4 שנים, וכמו בכל מערכת יחסים, לפעמים צריך להיפרד כדי ללמוד להעריך מחדש את כל היתרונות שיש במערכת היחסים ולפתח געגוע למה שהיה קודם. גם אני קצת שכחתי עד כמה החומצה אפקטיבית, כיוון שהתרגלתי לעור פלולס ושכחתי שהוא בעצם תוצאה של תהליך מאד מאד ספציפי שאני משקיעה בו. אני והחומצה הגליקולית שלי לעולם לא ניפרד שוב - וזו הבטחה!

רוצות ללמוד עוד על החומצה הגליקולית?


2 comments:

  1. סופר מעניין! גם לי יש את התהיות שלי הרבה בגלל השפע אליו אנחנו חשופות. אני לא הצלחתי להתמיד עם החומצה של רביבה כי לא אהבתי את המרקם, אבל בהחלט אחרי קריאה שוקלת לנסות אותה שוב.

    השבמחק
    תשובות
    1. הפיתוי לנסות מוצרים חדשים שכל הזמן צצים הוא גדול ולכן מהבחינה הזאת לפחות אני משתדלת לשמור על שגרה אחידה עם צעדים שאני לא מוותרת עליהם, ומוצרים חדשים שאני מקבלת או קונה צריכים להתאים לתוך השגרה הזאת - ואם הם לא מתאימים אז ביי.
      גם כשיש שגרה שעובדת תמיד ישנה המחשבה שאולי יש משהו אחר מעבר לפינה שמחכה לנו והוא יותר טוב, אבל זה פתח מסוכן להתחיל לעשות מהעור שלנו מעבדת ניסויים שתזיק לו בטווח הארוך (ולפעמים גם הקרוב).

      מחק