10 דברים שלמדתי על איפור בגיל 30

בשבועות הקרובים אני אחגוג 32 אביבים (התאריך המדויק שמור במערכת), ואני סבבה עם הגיל שלי. לא מרגישה בלחץ, לא מתגעגעת לשנות ה-20 ובטח שלא לשנות הנעורים. 

עם כל זה, אי אפשר להתכחש לעובדה שהשנים שעוברות נותנות את אותותיהן והגוף משתנה, וביחד איתו גם הפנים. דברים מסויימים מתחדדים, לעומת אחרים שדוהים ואני מרגישה שהגעתי לאיזשהו שלב שבו הפנים שלי השילו את כל שאריות הילדות ועכשיו זה הפרצוף "המבוגר" שלי, שאיתו אני אחיה למשך 20 השנים הבאות, או עד שיתחוללו בו שינויים דרסטים אחרים - מה שיבוא קודם.

אני לא שוללת טיפולים קוסמטיים עתידיים (נכון לרגע זה לא עשיתי כלום, נשבעת), אבל כרגע זה מה שיש לי לעבוד איתו ואני מודה שמבחינת איפור היו כמה נקודות בזמן בשנתיים האחרונות שהבטתי בתמונות עדכניות שאני מופיעה בהן ועברה לי המחשבה בראש שמשהו חייב להשתנות - שהסגנון שאימצתי בגיל 25, לא יכול להמשיך איתי עד גיל 35 והגיע הזמן להיפרד כידידים. 

אני כותבת כאן הרבה על טיפוח וככל שאני מתבגרת זה לחלוטין תופס נפח גדול יותר בתקציב ובזמן שאני משקיעה ב-Self Care, אבל גם בתחום האיפור עשיתי שינויים, אולי מזעריים, אבל הכרחיים כדי לא להיות בפיגור אחרי השינויים הפיזיים שמתחוללים במראה שלי ככל שעובר הזמן. 

אז הנה 10 הדברים שלמדתי על איפור ושיניתי במהלך השנתיים האחרונות, ועזרו לי לאמץ לוק יותר צעיר ורענן.

1. פחות ופחות (ועוד פחות) קונסילר - אם לא רוצים לגרום לאיזור שמתחת לעיניים להיראות יבש, קמול ופי 5 יותר מקומט מכפי שהוא באמת, אז כדאי להגמל מהעמסת קונסילר על האיזור הזה, ויפה שעה אחת קודם. למדתי לעבוד עם ממש מעט חומר ולהסתפק בכיסוי דק, גם אם זה לא לחלוטין מכסה את הכהויות. אני מעדיפה קצת כהות שתבצבץ על פני לוק מיובש ומקומט, קל.

2. נפרדתי מההיילייטר - כואב לי להגיד את זה, אבל במיוחד בתקופה האחרונה אני גומלת את עצמי משימוש מוגזם בהיילייטרים ומאמצת עבודה הרבה יותר מדוייקת איתם על איזור מצומצם. הבעיה עם היילייטרים שמניחים על עצמות הלחיים, שזה איזור חופף לקמטוטים שמתחילים להיווצר בקצוות העיניים והיילייטרים מדגישים אותם כמו זרקור. כל דבר מבריק שתניחו באיזור הזה ישקע בתוך הקמטוטים וימשוך לשם תשומת לב. כשאני לא מניחה שם היילייטר בקושי אפשר להבחין בהם, ולכן עברתי לעבוד עם מברשות הרבה יותר קטנות ולהניח מעט הארה רק על חלק קטן מעצמות הלחיים. לפעמים אני עושה את הבלתי ייאמן ומוותרת על היילייטר בכלל.....

4. אימצתי את הקונטור - דבר ידוע שאני לא מעריצה גדולה של קונטור ואני חושבת שזה יוצר לוק מבגר, רק ש...ובכן.. אני מבוגרת. בתקופה האחרונה במיוחד, אני מסתכלת על תמונות ומרגישה שחסרה לי קצת חדות וצורה בפנים כיוון שעם השנים העור נעשה מעט רפוי יותר. עם נגיעה קטנה של קונטור הבעיה נפטרת והפנים ניראות יותר "מתוחות" ומפוסלות. 

5. לא להתפשר על מייקאפ - בתור בלוגרית איפור, יוצא לי לנסות הרבה מייקאפים שיוצאים לשוק. לפעמים הניסיון הוא הצלחה, לפעמים כישלון ולפעמים המייקאפ צף איפושהו באמצע הסקאלה ומוכתר לא יותר מבינוני. יש בו תכונות טובות אבל גם תכונות לא כל כך טובות, ומקסימום אפשר לטשטש הכל עם ספוגית או פריימר. אז זהו, שלא. כשזה מגיע לבסיס, אז מייקאפ הוא הבסיס של הבסיס וכשהעור לא נראה 100% המייקאפ חייב להיות 110%. ככל שאני מתבגרת אני מבחינה בכך שהעור שלי הרבה פחות סלחני למייקאפים שלא יושבים עליו מושלם ואני לא יכולה להרשות לעצמי להתברבר עם מייקאפים שאני לא לחלוטין אוהבת. מצד אחד זה פוטר אותי מלהמשיך להשתמש במייקאפים שסתם היה לי חבל לזרוק, אבל מצד שני זה מגביר את הלחץ משמעותית בקניית מייקאפ חדש, כי אני לא רוצה להשקיע בשום דבר שיאכזב אפילו מעט. 

6. שכבות דקות - אני מרגישה שמכל הרשימה, זה כלל הנראה הטיפ הכי מובן מאליו. שכבות בסיס דקות יושבות הרבה יותר טוב על עור מתבגר מאשר להעמיס עליו שכבות עבות שישקעו בקמטוטים, ידגישו פגמים וייראו עייפות ואפורות תוך זמן קצר. 

7. לחיות בשלום עם הפגמים - בהמשך ישיר לסעיף הקודם, אם עובדים עם שכבות דקות, צריך גם לקבל את העובדה שיש פגמים שצריך פשוט לחיות איתם. גם עם שכבות דקות, אם נבנה את הכיסוי יותר מידי זה ייצור בסופו של דבר לוק כבד ועייף. ככל ששומרים על הבסיס קליל יותר, כך לא מכבידים על העור ולא כופים עליו להתמודד עם כמויות של מוצרים והלוק הסופי רענן ועדין יותר. זו ללא ספק טכניקה שזרה לי לחלוטין, כי כל מי שמכירה אותי יודעת שאני אוהבת את הכיסוי שלי כמה שיותר מלא, יותר טוב, אבל כמו כל דבר בחיים, כל תוכנית היא בסיס לשינויים.

8. להיפרד מצלליות חמות - כמובן שזה כבר עניין שיותר אישי לי, אבל אני ממליצה לכל אחת להיות אמיתית עם עצמה ולבחון האם שגעת הצלליות החמות/אדומות בכלל מתאימה לה, או שמדובר בעוד טרנד שעדיף לדלג עליו. אחת התופעות המרגיזות של ההתבגרות, היא שאיזור העפעפיים נהיה כהה והעיניים נהיות עכורות. עבורי צלליות בגוונים חמים רק מדגישות את זה ואני פשוט לא אוהבת את הלוק הסופי שנוצר. צלליות קרות, לעומת זאת, לוקחות את הפוקוס למקום אחר ויוצרות ניגודיות שהרבה יותר מחמיאה לגוון העור שלי. אני מצמצמת את אוסף הצלליות החמות שלי כמה שניתן ונפרדתי בצער מהרבה פלטות מהממות שאהבתי מאד, אבל הגיע הזמן למצוא להן בית אחר ומתאים יותר.

9. חזרתי אל הגלוס - פעם, מזמן מזמן, לא הייתי משתמשת בשפתונים בכלל אלא רק בעפרון תוחם שפתיים ובגלוסים. ב-7 השנים האחרונות לא רק שאימצתי שפתונים, אלא עברתי כמעט באופן בלעדי לשפתוני מאט, נוזליים או רגילים. זאת לא פעם ראשונה שאני כותבת על זה כאן בבלוג, אבל מתישהו אחרי גיל 30 הבנתי שדי, אני ומאט סיימנו. אני עדיין משתמשת בהם פה ושם, אבל בגדול עברתי לשפתונים במרקם קרם, ולאחרונה אני גם מוסיפה מעליהם נגיעה של גלוס. תשמעו, עם עובדות אי אפשר להתווכח, זה לוק סלחני שגורם לשפתיים להיראות הרבה יותר מלאות ומוצקות מאשר הגימור הצפוד והמיובש של שפתוני מאט. החסרון היחידי אלה התקפי החרדה בכל פעם שיש קצת רוח בחוץ. 

10. וויתרתי על שפתונים אדומים - אם זה לא אדום בגוון מושלם שלא מצהיב את השיניים, לא מדגיש כל פגם על השפתיים, עמיד באופן סביר, לא דוהה בצורה לא מחמיאה ולא נוזל במגע עם אוכל, אין לו מקום באוסף שלי יותר, נקודה. מפה לשם, אחרי סינון אכזרי נותרו לי רק 2 שפתונים אדומים מושלמים במגירה ואני לגמרי בסדר עם זה.

לסיכום - קחו את החיים בקלילות. שום דבר לא חתום באבן והרגלי האיפור שלנו הם בוודאי לא תורה מסיני. החיים זורמים ונזילים ואני מאמינה גדולה בוויתור על העבר, ואימוץ ההווה והעתיד. שלא תטעו, אני לא מוותרת על איפור ולא חושבת שנשים מבוגרות לא צריכות להתאפר, ממש לא. לא איבדתי את חדוות האיפור, אלא רק מצאתי את הדרכים כדי להשאיר אותה כזו - תהליך שאני שלמה איתו ואוהבת את התוצאה שלו.

אלה הטיפים שלי, אתן מוזמנות לאמץ אותם, להוסיף משלכן, או להתעלם מהכל ולעשות מה בראש שלכן - הכל לגיטימי.