‪Google+‬‏ ‪Google+‬‏
כמה מילים על הנושאים החשובים באמת.
לפניות, שאלות, בקשות וסתם להגיד שלום - אשמח אם תיצרו איתי קשר בכתובת israelmakeupblog@gmail.com

22.5.2018

למה זה מגיע לי?!

אני הכי בעד חשיבה חיובית ולהרים לעצמך בכל הזדמנות, אבל לכולנו יש את הרגעים האלה שאנחנו מסתכלות במראה (או יותר גרוע - בתמונה שתייגו אותנו בלי רשותנו), והמחשבה הראשונה שעוברת לנו בראש היא - למה זה מגיע לי?! 
אפשר להקפיד על שתיית מים, לא לעשן, להשקיע אלפי שקלים במוצרי טיפוח, לבקר אצל הקוסמטיקאיות הכי טובות, לקרצף את עצמך עם פיליג כל יומיים, למרוח מסיכות ולשבת בסבלנות עד שהן מתייבשות, לישון על מצעי משי, למרוט, לגלח, לצבוע ולשרוף עם לייזר - ועדיין, תמיד יהיו את הימים האלה שנעדיף לצאת מהבית עם בורקה.
אז פעם אחת ולתמיד, זו הרשימה של תופעות חיצוניות שצריכות להיעלם מהעולם, ויפה שעה אחת קודם:


קרחות ריסים - הידעתן? לכל ריס וריס יש אורך חיים מסויים, מרגע היוולדו ועד שהוא מת ונושר. הכל טוב ויפה, עד שנולדת לה קבוצת ריסים ביחד, והם מבלים את החיים שלהם ביחד, ומתים ונושרים ביחד ואת נותרת עם קרחת ריסים על העפעף, לבד. זה מעגל כשפים שלא ניתן לשבור אותו, כי כיצד ניתן לשלוט בנשירת וצמיחת הריסים? וכך קורה, שתמיד יהיו את השבועיים האלה כל כמה חודשים, שלא משנה איזה מסקרה את משתמשת, זה עדיין ייראה כאילו עברת תהליך הלחמת ריסים שהשתבש בצורה נוראית.


אי סימטריות - רצה הגורל, ונולדתי עם עין אחת שקטנה בכמה מילימטרים מהשניה. תגידו "שטויות, אי אפשר להבחין בזה". נכון, ביום יום אם תביטו בי, בהחלט לא ניתן להבחין בזה, אבל כל זה משתנה ברגע שמתייגים אותי בתמונות בפייסבוק. מספיק שאני מסתכלת על המצלמה קצת עקום, או חלילה מצלמים עם פלאש ואני ממצמצת, או אז מתגלה שאני בעצם הצלופח הפוזל מבת הים הקטנה.
כיוון שעד עצם היום הזה לא פיענחתי כיצד אפשר לתקן את הפגם הזה באמצעות איפור, נגזרה עליי הידיעה שיש עשרות תמונות שלי אי שם ברשת החברתית שבהן אני ניראת כאילו אחזני דיבוק.


פרצוף ווסת- לא מספיק שכואב לנו, לא מספיק שבמשך שבוע בחודש הספק האכילה שלנו דומה לזה של קרנף ממוצע, לא מספיקות כל שאר התופעות הגופניות הלא נעימות שנלוות לנפלאות הנשיות, הרי שזה משפיע גם באופן ישיר על המראה שלנו. מהימים האלה שאת מתעוררת בבוקר ומביטה במראה ומי שניבט אליך בחזרה הוא קוואזימודו. ברור לך שלא משנה כמה איפור יש לך, שום דבר לא יעזור להסוות את הקטסטרופה שהיא הפנים שלך. קשה לתאר "פרצוף מחזור" למי שלא חווה פרצוף מחזור, אבל אפשר לסכם את זה באופן כללי במילות התואר הבאות: נפוח, עייף, אפור. כל מה שאפשר לעשות זה להמנע במהלך הימים האלה מקשר עין ישיר עם מראות, ולהתפלל שזה יחלוף מהר, עד הפעם הבאה.


הפתעות סקין - אישה חיה את חייה וחושבת ששרדה את גיל הנעורים בשלום ופתאום, בום, אקנה מבוגר. אישה הולכת לישון בלילה ובבוקר, בום, פצעון לא ברור ועליה להעמיד את עצמה בחקירה נגדית - האם זה הורמונלי? האם אכלתי יותר מידי צ'יפס? האם זה אשמת השוקולד? האם קניתי קרם פנים דרעק? אישה יוצאת מהבית ופתאום, בום, יוצא לה הרפס על השפתיים והזובירקס נשאר בבית. 
גם אם חשבנו שהגענו למנוחה ולנחלה, וסופסוף יש לנו שגרת סקין קייר שנותנת עבודה והסקין ניראה מושלם - זה ימשיך ככה רק למשך שבוע, לכל היותר. העולם מלא ניסים ונפלאות, וכולם קורים על הפרצוף שלנו תודות לאלף ואחד גורמים שלא תמיד תלויים בנו. מזג האויר, ההורמונים, הבוס המלחיץ מהעבודה, כולם תורמים לאורגינזם החי שנקרא עור הפנים שלנו שיש לו גחמות ורצונות משל עצמו, שבדרך כלל הפוכים לחלוטין לרצונות שלנו.


סממני הגיל - הו, הזמן. אותו מימד חמקמק שאף אחד לא יכול לעצור, ונותן בנו את אותותיו וסימניו. המאבק הוא תמיד כפול. או שאנחנו מניחות לעיגולים השחורים ולא מסתירות אותם ואז כולם חושבים שיצאנו מהסט של המתים המהלכים, ואנחנו נאלצות לשכנע את עמיתנו ודורשי שלומינו שאנחנו מרגישות מצויין ואיננו חולות במחלה סופנית. לחילופין, אנחנו מכסות אותם עם קונסילר (וחלקנו גם עם פודרה), אבל אז תופסות השתקפות שלנו מחייכות ומגלות שללא ידיעתנו צמחו לנו מסביב לעיניים שלושת אלפים קמטים וקמטוטים ואנחנו ניראות בנות 285.
מה יש בהן בעיניים שהן הדבר הראשון שמגלה את הגיל האמיתי שלנו? הן בסך הכל כלי לראות, לא לגלות את שנת הלידה שלי שרק אני והפקידה במשרד הפנים יודעות.


תגובות אלרגיות - לכולנו זה קרה לפחות פעם אחת. בוקר אחד, משום מקום, התעוררנו עם אלרגיה שהתפרצה על הפרצוף. בין אם זה פריחה שגורמת לך להיראות כאילו חלית במגיפה השחורה, או נפיחות שמשווה לך לוק של משהו שמת לפני שבועיים ושכחו לקבור, זה תמיד מגיע בזמנים הכי לא מתאימים (לפני אירוע חשוב או ראיון עבודה) וזה תמיד נגרם כתוצאה מגורם משתנה שאין לך שום שליטה עליו (מזג האויר, רגישות לרכיב לא ידוע במוצר טיפוח, שלבקת חוגרת). במקרים כאלה, כל רופאי העור באיזור שלך מקבלים רק בין השעות 4 ל-5 לפנות בבוקר בימי שישי שנופלים על ה-13 לחודש, ותמיד אין שום תור פנוי וכל מה שנותר לך לעשות זה להתחנן לרוקח שייתן לך משהו בלי מרשם שיעזור להפיג את התסמינים.

לסיכום, אני מאחלת לכן שתמיד תקומו על צד ימין של הפרצוף, שהמראה תמיד תהיה טובה אליכן ושאף אחד לא יתייג אתכן בתמונות לא מחמיאות בפייסבוק ובאינסטגרם. 
ורק שתדעו - אנחנו יפות בכל מצב, רק שלפעמים זה יופי נסתר.

12 תגובות:

  1. וואו! קורעת. הצלופח מבת הים הקטנה גמר אותי סופית

    השבמחק
  2. אנה קצובסקי23 במאי 2018 בשעה 8:52

    מעולה ומדוייק! מעולם לא זכיתי ליותר משבוע חסד :) רק התמונה של ג'ניפר לופז מגילאי העשרה שלה מעציבה אותי - היום, בגיל 50, היא נראית אותו הדבר...

    השבמחק
    תשובות
    1. אני די בטוחה שג'ניפר לופז לא מתעוררת אף פעם עם פרצוף של צלופח פוזל :(

      מחק
  3. כמי שעברה את גיל חמישים אני יכולה לומר לך שאלה הצרות הקטנות מה שתארת לעיל. טוב יותר...זה לא יהיה 😊

    השבמחק
  4. הורסת, הצלחת להצחיק אותי!!

    השבמחק
  5. התגלגלתי מצחוק מהפוסט הזה.
    כל מה שתיארת הוא נורא ואיום ממש. בעיקר סממני הגיל.
    אבל הכי!! מעצבן!! זה שהעיניים לא סימטריות.... :-(

    השבמחק
    תשובות
    1. זה רודף אותי בכל תמונה שמתייגים אותי בה בפייסבוק!

      מחק
  6. מצחיקה ושנונה!
    אהבה וקבלה עצמית זה הכי חשוב!

    השבמחק